...בואו נגיד רק שהבנתי קצת איך העולם הזה בנוי. הוא בנוי ממלאנ'תלפים שקרים מחורבנים שמחוברים זה לזה בדבק של נחמדות מלאכותית וצביעות מעצבנת. ובבת אחת התפוצץ לי בפנים הזעם הזה. כל מה שקשור לנימוס ולהתנהגות נורמלית הפסיק להזיז לי, גם הפחד נעלם, ולא עניין אותי יותר להתנהג יפה לאנשים מטופשים שאני בכלל לא מכיר, ולא היה לי אכפת שהם יכעסו עלי סתם בגלל שלא התנהגתי כמו שהם מצפים, וזהו. ובבת אחת הפכתי למישהו אחר.
ואולי בעצם התחלתי להפוך לעצמי. לגבש את הזהות שלי...
מתוך הספר "אנטי"
נפגשנו השבוע, תלמידי כתות ז'-ח' עם הסופר יונתן יבין.
תחילה, הוא סיפר לנו על דרכו ככתב צעיר בן 19 במקומון ירושלמי בו סיקר כל מיני ידיעות
"משעממות". אך בחלוף השנים הוא התפתח ועבר לכתוב בעיתונים מוכרים.
הוא סיפר לנו שבשביל
להיות סופר צריך משמעת עצמית רבה וכוח רצון מכיוון שזו אינה עבודה רגילה. אין מקום מסוים אשר עובדים בו כמו משרד או מפעל. כותבים מהבית על המחשב או בבתי קפה. אין לסופר לוח זמנים מאורגן כך שהוא יכול
לעשות מה שהוא רוצה. הוא סיפר לנו על תהליך הכתיבה: כתיבת ספרי נוער ומבוגרים אורכת זמן רב ולפעמים
אורכת שנים כמו הרומן אשר כתב למבוגרים "באבא ג"יי" שכתיבתו ארכה שבע שנים ויש ספרים
כגון "זהבים" אשר מיועד לנערים שכתיבתו נערכה חודשים בודדים.
במהלך המפגש הוא סיפר לנו
בקצרה על תוכן ספריו "זהבים" ו"אנטי" אשר הלהיבו תלמידים רבים
בגלל אופיים הנועז אשר אומרים את כל האמת בפנים גם אם היא לא כל כך
"יפה".
אופיר אליהו, כתה ח'1
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה