באחד הימים, כשהיה עוד ילד, שאל צ'רלס דרוין את אימו מדוע פרחי הכרכום לבנים? היא לקחה כרכומים לבנים, הניחה אותם במים צבעוניים ולאחר מספר ימים הפרחים נצבעו בשלל צבעים. זה היה הניסוי המדעי הראשון של צ'רלס הילד, שגדל להיות חוקר טבע חשוב שמחקריו החדשניים על מוצא המינים ומוצא האדם מעסיקים אותנו גם כיום.
גם אנחנו, ילדי כתות ג' ,ערכנו את הניסוי בספריה והתפעלנו מהצבעוניות של הפרחים.
בהמשך, קראנו על מסע ה"ביגל" שערך דרוין באמריקה הדרומית, שם מצא ואסף מאובנים אותם הביא איתו לאנגליה. מהמאובנים למד דרוין שהיו מינים שונים של בעלי חיים שהיו ונכחדו או שעברו שינויים.
 |
| קלפי סופר סטרייקה |
 |
| טלפון סלולרי (מדגם שכבר היום הוא מאובן...) |
 |
| מטען |
ניסינו לחשוב בכיתה מה יגלו החוקרים בעוד אלפי שנים עלינו? אילו עקבות אנחנו נשאיר?כיצד יפרשו את החפצים היומיומיים שאנחנו צורכים היום? יצרנו את המאובנים של העתיד.
האדריכל הגרמני , פרופסור ורנר סובק, פיתח יחד עם סטודנטים
לארכיטקטורה מיצג המתרכז בדיאלוג רב -תרבותי במרחב הציבורי. התוצאה שהתקבלה לבסוף הינה מעין "קיר" ייחודי המורכב מבלוקים של עץ ועליהם ציטטות של פילוסופים ואנשי רוח אשר אותם יכולים המבקרים לקחת אתם כמזכרת. לאחר כמה ימים הקיר מתרוקן
והעבודה נעלמת.
בהשראתו, יצרנו
בספריה , קיר של ציטוטים נבחרים מתוך ספרים. לשם כך, פנינו להורים ולילדים במייל וביקשנו שישלחו לנו ציטוטים אהובים מתוך ספרים שקראו. קיבלנו עשרות תשובות, אותם הדפסנו והדבקנו על
חתיכות עץ צבעוניות. באירוע הקהילתי שהתקיים בשעות אחה"צ ההורים והתלמידים הוזמנו לבחור ציטוט אחד
המדבר לליבם ולקחת אותו איתם למזכרת. כעבור שעה קלה התרוקן הקיר לגמרי.
