מפגש לכתות ג' עם הסופרת רות ריכטר בעקבות הספר "עפיפונים ועוגיות שוקולד"

השבוע התארחה אצלנו בספריה הסופרת רות ריכטר שכתבה את הספר "עפיפונים ועוגיות שוקולד". היא סיפרה לנו על תהליך הכתיבה של הספר. בהתחלה, היא לקחה סיפור מהחיים, ספור אמיתי ,שקרה לה או למישהו שהיא מכירה והוסיפה לו פרטים שלא היו במציאות כדי שהוא יהיה יותר מעניין. לאחר מכן הספר נשלח להוצאת הספרים ועובר עריכה: העורכת מתקנת שגיאות, משנה ניסוחים, מוסיפה תמונות  ועוד...רק לאחר זמן ארוך הספר יוצא לאור.

ציירה: מעין ויסני

ציירה: מיה בר

רות ריכטר סיפרה לנו על ילדותה, על חייה בקיבוץ ועל אהבתה הגדולה לטבע ולצמחים. המפגש היה באוירה נעימה ומשפחתית-כמו שיושבים סביב השולחן עם המשפחה והמבוגרים מספרים על החיים שלהם.
                                                                       כתב: אלירן רבינוב, ג'2

צייר וכתב: ליאור אבישר

רות ריכטר היא אשה חביבה מאד. בכיתה היה שקט רב כי רצינו לשמוע על החיים שלה. כשהייתה קטנה היא דמיינה לעצמה סיפורים בראש, בעיקר בזמן שיעורים בכיתה. היא לא חשבה שתהיה סופרת והייתה בטוחה שכל הילדים מדמיינים לעצמם סיפורים בראש וחשבה לעצמה-למה דווקא שאני אכתוב אותם?.
כשגדלה והתבגרה החליטה לכתוב אותם ולהוציא אותם לאור. נהניתי איתה מאד, החיים שלה מרתקים. בסוף תמי הספרנית חילקה לנו עוגיות שוקולד והפתיעה אותנו בעוד סוד....
                                                 כתבה: שקד יהלום, ג'1

מפגש עם הסופרת נעמי שמואל

הסופרת נעמי שמואל כתבה את הספרים "אבא חום", "בנו של צייד האריות", "ילדת הקשת בענן" ועוד כעשרה ספרים. 

המפגש החל בסיפורה האישי. נעמי סיפרה לנו שעלתה לארץ מאנגליה כשהייתה בת חמש, ומאוד אהבה את הארץ.

בעלה אתיופי, שעלה לארץ כנער ורוב ספריה מספרים על הקליטה של הילדים שעלו מאתיופיה. נעמי הראתה לנו תמונה של ארבעת בניה; דניאל, מיכאל, יגאל ואייל, (וגם של אשתו החדשה של דניאל, עדי.)

את הספר "אבא חום" כתבה נעמי לבן שלה, דניאל, כשהיה בן חמש. בגן, הילדים לא קיבלו יפה את העובדה שצבע העור שלו שחום, ולא היו חברים שלו. הגננת החליטה לעשות פעילות בגן "שונה אבל שווה" וביקשה מנעמי לכתוב את סיפור העלייה של אביו. וככה, נולד הספר הראשון. נעמי הראתה לנו ציורים מתוך הספר, שהיא בעצמה ציירה, ואת אותה תמונה- בצילום אמיתי מאתיופיה.

על הספר "ילדת הקשת בענן", סיפרה לנו נעמי סיפור אישי מילדותה: כשהייתה בת 11, חזרה שוב לאנגליה, ובאחד הימים יצאה עם כיתתה לטיול. היא חיפשה תיק לטיול, ומצאה תיק מישראל. תיק של תנועת הצופים. על התיק היה כתוב 'ישראל' ונעמי, ניסתה למחוק את השם עם טוש. באותו הרגע נכנסה אמה לחדר, ראתה שנעמי מוחקת את המילה "ישראל", והחלה לבכות. אותו דבר קרה בספר "ילדת הקשת בענן". כשמסקרם מחקה את שמה מתיק האומנות שלה, אמה נכנסה לחדר. נעמי הזכירה לנו ,שחשוב מאוד לא למחוק את הזהות שלנו, כי היא בעצם מי שאנחנו, ואסור לנו להתבייש בזה. בנוסף, ראינו סרט שילדים במגמת קולנוע בבת-ים יצרו בעקבות הספר.

מאוד נהנינו מהמפגש עם נעמי שמואל, וילדים רבים מהשכבה רוצים עכשיו לקרוא את ספריה.  

                                                                                                שחר יניב, ו'1

ביקור הסופר ינץ לוי בספריה

השבוע נפגשנו עם ינץ לוי. הוא סיפר לנו סיפורים מצחיקים מילדותו. הוא סיפר על המורה שלו מכתה ג', שהיתה צעקנית מאד. הוא סיפר לנו על האחיינים שלו, שבזכותם הוא התחיל לכתוב את הסיפורים על דוד אריה. ראינו כמה איורים של יניב שמעוני שלא מופיעים בספר. באיורים רואים את דוד אריה קצת שונה. אני קראתי את שלושת הספרים ואהבתי במיוחד את הספר על דוד אריה בערבות רומניה. ההרפתקאות בו מרתקות במיוחד 

                                                                                עומר 

ינץ סיפר לנו איך המורה שלו מכיתה ג' שברה לו את הקלמר האהוב עליו מפלסטיק קשיח. זה היה ממש מצחיק!

הוא סיפר על הספר החדש שלו שנקרא  "סיפורי איש היער". ראינו איך המאייר של הספר, יניב שמעוני, צייר את דוד אריה לפני שהספר התפרסם.  ראינו את השינוי שעבר על דוד אריה. בהתחלה היו לו משקפים מרובעים וחיוך רע ובלי מטפחת אדומה ורק לאחר שינויים התקבל דוד אריה כמו שהוא היום בספרים. את הרעיון לכתיבת הספרים קיבל ינץ בזמן שעשה בייביסיטר לארבעת האחיינים שלו. הוא חשב שיהיה כייף לשמור עליהם אבל כשהגיע אליהם הביתה הילדה הקטנה בכתה וצרחה ואמרה להורים שלה "אל תלכו, אל תלכו" וינץ לא ידע מה לעשות. היא לא רצתה לא לשחק ולא לאכול. רק כשהוא שאל אותה "את רוצה לשמוע איך דוד אריה נתקע פעם על ענן?" היא נרגעה והפסיקה לבכות. מאז בכל פעם כשהוא בא לבקר את האחיינים שלו הוא סיפר להם עוד סיפור על דוד אריה ובסוף הוא שלח את הסיפורים להוצאת הספרים והם הסכימו לפרסם את הספר.

                                                עילאי  ואלון 

מפגש לתלמידי כתות ג'-ד' עם הסופר אלדד אילני

ביום ששי נפגשנו עם הסופר אלדד אילני.
אילני כתב את שלושת ספרי הסדרה "הספור המושלם". אלדד קרא בפנינו את הפרק הראשון בספר החדש "מסע בכדור פורח" וגילה לנו כבר שהספר הרביעי בדרך. צפינו באיורים של המאייר יניב שמעוני. ראינו איורים בשחור ולבן- עוד לפני שנצבעו. אילני הסביר לנו על השינויים שעברו חלק מהאיורים: באיור המתאר את שלושת  הסינים   יניב צייר את הכובעים שלראשם קטנים ועגולים ,אבל בהוצאת הספרים נזכרו שהסינים צריכים לחצות את הנהר עם הכובעים הללו ולכן הם חייבים להיות גדולים ושטוחים והוא שינה את האיור .היה מעניין מאד לשמוע איך נוצר ספר , המפגש היה מרתק.
           אודליה צימברג, ד'2

ילדי כתות ג' ציירו בהשראת הספור המושלם. צפו באלבום התמונות שלהם

חתול וכלבה מאמצים משפחה

מפגש מרתק לכתות ב'-ג' עם הסופרת גליה עוז.

גליה סיפרה לנו על שלושת הספרים שכתבה על הכלבה שקשוקה. היא גם קראה בפנינו קטעים קצרים מתוך הספר החדש שלה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא".

שמענו על ההרפתקאות שלה כילדה בקיבוץ. בתקופה ההיא הילדים ישנו ביחד ,בבית הילדים , ולא עם ההורים בבית. הילדים ניצלו את המצב, לא הלכו לישון בזמן  ועשו תעלולים לשומר הלילה ולמטפלת . גליה סיפרה שהלינה המשותפת הייתה כייפית להם, לילדים.

כבר כילדה,היא אהבה לספר סיפורים מפחידים לשאר הילדים בקיבוץ .היא סיפרה להם לפני השינה סיפורים מהדמיון, אבל מכיוון שהיא לא כתבה אותם הם נשכחו.

חלק מהדמויות בספרים לקוחות מהמציאות: כמו הכלבה שלה ,שדומה מאד בהתנהגות לשקשוקה מהסיפור או יולי , גיבורת הסיפור, שדומה חיצונית לבתה של המאיירת-תמר נהיר-ינאי (שהפכה עם הזמן  לחברה של  גליה).

   זה מעניין  ובעיקר מרגש לפגוש סופרת . גליה סיפרה שיש לה חתול תוקפני בדיוק

   כמו החתול בספר החדש.

   היה מצחיק לשמוע איך בעלי חיים שונים מגיעים אל גליה הביתה והם בעצם מאמצים אותה ולא היא אותם. כך היה עם הכלבה שלה וגם עם החתול שהיא מגדלת.  ובאמת,  בספר כתוב ש"שקשוקה מאמצת את המשפחה" במקום שהמשפחה תאמץ אותה .  

 גליה סיפרה לנו  על תהליך הכתיבה של הספרים. כשהיא ישבה ליד המחשב ניגשה אליה בתה וביקשה  שהדמות הראשית בסיפור שתהיה בת, וכך היה.

 אולי, אמרה גליה, אם הבן שלה היה ניגש אליה קודם הדמות הראשית בספרים הייתה בן. 

                                             נועה לייש ופז שוקרון, כתה ג'1

כשההיסטוריה והספרות נפגשות

רשמים ממפגש עם הסופרת אורה מורג.

הסופרת אורה מורג הגיעה למפגש איתנו, הילדים, בספרית בית הספר.

עוד לפני שהחל המפגש, בזמן ההפסקה, ניגשנו אליה והראינו לה את העבודות שכתבנו בעקבות הקריאה בספרים .היא עיינה בעבודות והרגשנו שהיא התרשמה מאד (ואפילו חתמה לנו על העבודות...)

בתום ההפסקה התכנסנו כל ילדי שכבת ה' למפגש.

מורג הציגה את עצמה בפנינו כסופרת הכותבת ספרי מתח לנוער.  ספרים העוסקים בנושאים היסטוריים.

בשקופית שהיא הקרינה הוצגו כל ספריה והשנים שאירועי הספר התרחשו בהם. הבנו שהספרים מתארים אירועים שקרו על פני יותר ממאה שנה. 

היא הסבירה לנו  שהספרים משלבים בתוכם עובדות היסטוריות וסיפור דמיוני.

ראינו  מכשיר מורס אמיתי בן מאה שנה. אותו מכשיר ממש כמו שהופיע בספר "המרגל שבא מן הים". היא הדגימה כיצד משתמשים בו ואפילו הצלחנו לפענח כמה מילים.

שמענו ממנה על ה"אניגמה". ה"אניגמה" הוא מכשיר הצפנה גרמני שהשתמשו בו במלחמת העולם השנייה. בספר "אניגמה-סוד הצופן הגורלי" מתואר כיצד הבריטים הצליחו לפענח את הצופן . צפינו בסרטון שמסביר כיצד משתמשים באניגמה. (הסרטון מופיע כאן בתחתית הכתבה ותוכלו לצפות בו)

את ההשראה לכתיבת הספרים היא קיבלה משנות ילדותה בבת גלים שבחיפה וממקומות בהם הסתובבה וגדלה .רוב האירועים והמקומות המתוארים בספרים הם אמיתיים.

לסיום, שמענו על הספר הבא שעומד לצאת לאור ושמו "בחזרה אל הבונקר". הספר יספר על ימיו האחרונים של היטלר בבונקר.

המפגש היה מהנה ומרתק. ראינו שאורה מורג התרגשה מהעובדה שקראנו רבים מספריה.

                                                                                אופיר אשכנזי ,ה' 2

סרטון המסביר כיצד פועלת מכונת האניגמה

מפגש מרגש לכיתות ח' עם שלמה פרל, בעקבות ספרו "אירופה אירופה"

שלמה פרל שרד את השואה לא כמו היהודים. הוא שרד את השואה בין הנאצים. פרל למד בבית חינוך לנוער גרמני בו למדו את האידיאולוגיה הנאצית, שמטרתו היתה להכשיר דור המשך לשלטון  בגרמניה. פרל חי בין נערי היטלר 4 שנים, שבשבילו נראו כמו נצח. הוא כל הזמן שאל את עצמו "מה יקרה אם... אם יגלו שאני יהודי. "איש לא רוצה למות לפני שהוא מתחיל לחיות".

הוא לא ידע מאיפה היה לו את הביטחון להתחזות. לא פעם חלם שמגלים את יהדותו. הוא חי בין שני עולמות נפרדים לחלוטין שלעולם לא יוכלו להפגש . כל הזמן היו בתוכו שתי נפשות - נפשות מנוגדות. לילה אחד הוא צייר מגן דוד על החלון  ולמחרת נער נאצי, גרמני טהור, צועק "הייל היטלר" ,חבר בתנועת הנוער של היטלר. הוא לא התחפש לנער נאצי, הוא נהיה לנער נאצי אמיתי. התחיל לשמוח על ניצחונות הגרמנים, התחיל להזדהות עם תורתו של היטלר. בהשפעת החינוך נגד היהודים, התחיל פרל לשנוא את עצמו, לשאול את עצמו: "למה אני בכלל יהודי?!" ועוד שאלות שהעסיקו אותו בקשר לזהותו האמיתית . אך עם נושא אחד לא הסכים... מדוע צריך להשמיד את העם היהודי? הגרמנים חינכו את הנערים שהיהודי הוא השטן. "כשאתה יום יום יושב בכיתה ושומע כמה הגזע הגרמני גבוה והיהודי נחות, אפילו יותר מבעלי החיים... זה לא נתפס". "אותו הנער הנאצי עדיין חי בתוכי" הוסיף ואמר "ואני אוהב אותו -כי הוא אני!". פרל שאל את עצמו האם זה מוסרי לצעוק "הייל היטלר, כשבגטו רוצחים את עמו, את משפחתו וחבריו? האם מותר לו לענוד צלב קרס?  האם זו בגידה?  התשובה היא  שזכותו כל אדם לחיות, "בתור ילד היה לי את הדחף לחיות, יצר הקיום חזק וקיימתי את הציווי של אמי: לחיות בכל מחיר!!! אך היה  קו אדום שהיה אסור לי לחצות : אסור להרוג אדם או לירות בו".

"נולדתי בגרמניה, כשהייתי בן 8 היטלר עלה לשלטון. כשהייתי בן 10,  תלמיד כיתה ג', נשלחתי למנהל, הוא דחף לי פתק ליד ובו כתוב "יהודים לא לומדים בבית הספר הזה יותר",לא הבנתי למה- אני הייתי תלמיד מצטיין, אם לא הכי מצטיין". הוא רץ הביתה ודמעות חונקות את גרונו, בוכה, ומאז לא למד יותר בצורה מסודרת. "החיים הפכו לבית ספר בשבילי", עד היום נשאר פצע שעדיין לא הגליד. כשהגיע לפולין, לעיירה לודז', החלה מלחמת העולם השנייה. במשך 6 שנים מעל מחמישים וחמישה מליון אנשים נרצחו. פולין נכבשה תוך כמה ימים והודיעו כי על כל היהודים להיכנס לגטו. הוריו החליטו לשלוח אותו ואת אחיו יצחק משם... אביו שם את ידו על ראשו ואמר לו: "שלוימל'ה, אל תשכח לעולם מי אתה, תמיד ובכל תנאי תמשיך להאמין בה' והוא ישמור עליך". אמו אמרה לו: "שלוימל'ה, עלייך לחיות". היא נתנה לו ממש פקודה. הם נפרדו ולעולם לא נפגשו שוב. "שתי המילים אלה, שלוימל'ה- עליך לחיות הן מילים חזקות  שנתנו לי את הכוח לשרוד- כוח כזה שרק אמא מסוגלת לתת".

לאחר תלאות מרובות הגיע למזרח פולין. הוא הצטרף כתלמיד לבית יתומים, שם למד כשנתיים. "אלו לא היו געגועים" סיפר פרל "אלא מעבר לזה- סיוטי נפש, וילד עם סיוטי נפש לא מסוגל לקלוט וללמוד דבר". גרמניה כבר כבשה את כל אירופה וב-22 ביוני 1941- פלשו  הגרמנים לברית המועצות . בית היתומים בו חי פרל נמצא קרוב מאד לגבול וכל הילדים ברחו. חלקם נעצרו על ידי הגרמנים והוא ביניהם. הגרמנים החלו למיין את האנשים. הוא ידע שאם יגלו שהוא יהודי- יהרגו אותו בו במקום. פרל בחר בתור הארוך ביותר – הוא ידע שכל צעד מקדם אותו אל המוות... "אמא, אבא, אני עוד לא רוצה למות". רק האינסטינקטים פעלו, פרל חפר בור קטן וטמן את תעודותיו שמוכיחות כי הוא יהודי... פתאום שמע קול: "ידיים למעלה" הגיע תורו... "אתה יהודי?" אם היה עונה שכן, היה מת. וברגע הקשה ביותר בחייו, צריך לבחור בין אבא לאמא, הדת והאמונה או לפי הציווי:"עליך לחיות". הפחד ששיתק אותו נעלם. הוא התמלא ביטחון ובחר באמו, חייך לחייל הגרמני... "לא,אני לא יהודי, אני בן הלאום הגרמני" וקרה הנס :האמינו לו. "אדם רשאי לשקר בכדי להציל את חייו" טען פרל. פרל אמר לנו כי אם היה יודע שהשקר הזה יעשה ממנו נער נאצי וידע מה יבוא אחרי זה, לא היה עושה את זה. מיד הלבישו אותו במדים, נתנו לו נשק והפכוהו למתורגמן מרוסית לגרמנית... לתרגם את בני בריתי ולגזור עליהם גזר דין מוות. קצין הרפואה ביחידה שיחק תפקיד משמעותי בחייו. "שלמה, אמר הקצין, קיימים גם גרמנים אחרים". הקצין הזה, שנהרג מאוחר יותר גרם לפרל להבין שלא כל הגרמנים אותו הדבר. יש גם גרמנים טובים"

פרל סיפר כיצד  במהלך שיעור בו למדו את תורת הגזע קרא לו המורה ללוח, המורה פנה אל הכיתה והדגים על פרל כיצד נראה גרמני ארי טהור. לפי עצמות הלחיים, האף, רוחב הגולגולת ועוד..

לקראת סוף המלחמה חזר לעיר הולדתו והחליט ללכת לגטו לחפש את הוריו. השער לא היה סגור לגמרי. פרל נכנס לתוך הגטו. קריאת השומר הגרמני עצרה אותו: "היי אתה לא רואה, פה גרים רק יהודים. תצא מיד יש כאן מחלות ומגיפות" ונתן לו עצה: "אם אתה רוצה להגיע לצד השני,סע ברכבת החשמלית".במשך יותר משבוע נסע פרל ברכבת, כמה פעמים ביום, הציץ דרך החלון וראה מראות זוועה בגטו. פעם אחת גם ראה את אמא שלו, עטופה במטפחת ראש. זו היתה הפעם האחרונה שראה אותה.

"כשהסתיימה המלחמה, חזרתי להיות שלמה, הילד היהודי. לא היה קל לחזור להיות יהודי- זה היה תהליך ". מצאתי את אחי יצחק ולאחר הכרזת המדינה עליתי לארץ ישראל. נסעתי ישר לירושלים והצטרפתי ללוחמים במלחמת העצמאות.    
                                                        גל פרבמן, כתה ח'2

מי שמעונין  לצפות בהרצאה. מצ"ב קישור להרצאה מצולמת שנערכה עם שלמה פרל.

תולדוט - הרצאות מצולמות