‏הצגת רשומות עם תוויות מצעד הספרים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מצעד הספרים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 24 באפריל 2015

"העיפרון השחור" מאת ינאי פרי

כְּשֶׁהָעִפָּרוֹן הַשָּׁחֹר הִגִּיעַ לֹא הָיָה דָּבָר.
אָז הוּא צִיֵּר אֲדָמָה וּבַיִת קָטָן,
הוּא צִיֵּר לְעַצְמוֹ עוֹלָם שָׁלֵם בְּצֶבַע שָׁחֹר.
אופק גביזון
שני טיטינג'י
זֶה עָצוּב!
אָמְרוּ הָעֶפְרוֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם, אַךְ הָעִפָּרוֹן הַשָּׁחֹר חָשַׁב בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ. שָׁחֹר הָיָה הַצֶּבַע הָאָהוּב עָלָיו. כְּשֶׁהָעֶפְרוֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים הִתְחִילוּ לִצְבֹּעַ וּלְקַשְׁקֵשׁ בַּצְּבָעִים הָעַלִּיזִים שֶׁלָּהֶם לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה. הוּא הָיָה חַיָּב לָצֵאת לְמַאֲבָק



בעקבות האיורים היפים של ינאי פרי קיבלו הילדים 
נייר לבן,עפרונות צבעוניים ועפרון 6B  ויצרו עולם משלהם שבו העיפרון שחור והעפרונות הצבעוניים נפגשים .הם בחרו האם הם יחיו בשלום או יילחמו  זה בזה. כל אחד ברא עולם משלו, על פי רצונו.

תמר גרפינקל
העבודות מוצגות בתערוכה במסדרון כתות ח' ליד הספרייה

יום שלישי, 24 במרץ 2015

רוזלינדה

"מעטפה היא כמו קופסה
שמחביאה בתוכה סוכריות קטנות וצבעוניות.
הסוכריות שבקופסה הן כמו המילים
שכתובות במכתב.
מילים שמחות ומילים עצובות,
מילים מתגעגעות ומילים כועסות,
מילים קטנות וגם גבוהות,
מילים מתבלבלות,
מילים אומרות ומילים שותקות"איריס ארגמן 

כמו רוזלינדה,רצינו לכתוב מכתב לאנשים האהובים עלינו. התלבטנו למי לשלוח: לחבר? חברה? סבא וסבתא? הורים? ואז חשבנו: מה נכתוב: ברכה? משאלה? שיר? . קישטנו, ציירנו, הדבקנו, הוספנו סוכריה, הכנסנו למעטפה, הדבקנו בול, כתבנו את הכתובת , צעדנו בשמחה לתיבת הדואר ושלחנו את המכתב. עכשיו כל מה שנותר הוא לצפות למכתב תשובה.
                                              חג פסח שמח
                                              ילדי כתות ג'.
                               

יום שני, 19 בינואר 2015

קונצרט בחולות ו...בספריה

הספר "קונצרט בחולות" שכתבו תמי שם-טוב ורחלה זנדבק מתאר את ההתרגשות הגדולה שהייתה בתל אביב עם הקמת התזמורת הפילהרמונית בשנת 1936.
את התזמורת הקים ברוניסלב הוברמן, הכנר הגדול, שאסף 75 נגנים מצטיינים ברחבי אירופה והביאם לארץ. בכך, בעצם הציל אותם ואת בני משפחותיהם מהנאצים.
לקונצרט הראשון הגיע המנצח הנודע טוסקניני, שהיה גדול המנצחים בעולם באותה תקופה.
תלמידי כתות ג' קראו את הספר, צפו בקטעי סרטים המספרים את הסיפור המופלא והמרגש, האזינו לנגינתה של התזמורת הפילהרמונית 
ולבסוף חיכתה להם הפתעה בספריה....

אופק ראובני מכתה ו', הופיע בפני הילדים וניגן בכינור, ההתרגשות הייתה גדולה.                       הילדים האזינו לנגינתו היפה ונהנו מאד.


יום ראשון, 16 בנובמבר 2014

ניסויים מדעיים בעקבות הספר "מארי קירי" מאת תמי שם-טוב


בעקבות הקריאה בספר, ערכנו בכיתה שלושה ניסויים מעולם הכימיה: בניסוי הראשון יצרנו חומר חדש מערבוב שני חומרים שונים. בניסוי השני בדקנו בעזרת מי כרוב סגול חומרים חומציים וחומרים בסיסיים ולסיום בדקנו את הצפיפות של ארבעה נוזלים שונים.   
על הספר כתבה עלמה בן-חנוך מכתה ג'1
מארי קירי גילתה את הרדיום והפולוניום. היא נולדה בפולין בשם מניה וגדלה בעוני, אך זה לא מנע ממנה להמשיך  ללמוד.
הוריה היו מורים ואפילו גרו בדירה ששמשה כבית ספר. כשגדלה, רצתה ללמוד באוניברסיטה, אך מכיוון שאז, בימים ההם, בפולין, לא הרשו לבנות ללמוד באוניברסיטה היא נסעה לפריז שבצרפת ללמוד שם.
בפריז שינתה את שמה למארי- שם צרפתי יותר.
כאשר סיימה את לימודיה באוניברסיטה קיבלה מארי הצעה לעבוד עם מדען בשם פייר קירי. היא קיבלה את ההצעה והחלה לעבוד איתו. כאשר הם ראו שהם מצליחים יחד החלו רגשות אהבה למלא אותם והם התחתנו.
מארי ופייר המשיכו לעבוד יחד והבטיחו זה לזו שאם אחד מהם ימות השני ימשיך לחקור, לגלות ולהמציא.
מארי ופייר חקרו את האורניום וגילו את הרדיואקטיביות ושני חומרים חדשים: פולוניום ורדיום. הם חקרו במיוחד את פצלת העטרן, חומר שהיה הפסולת שנשארה מהאורניום. מארי קירי זכתה פעמיים בפרס נובל והייתה האישה הראשונה שזכתה בו. 
אהבתי מאד את הספר ובמיוחד את האיורים היפים. בכל עמוד הוסיפה המאיירת זוג יונים שלא מופיעות בסיפור וכייף היה לחפש אותן. אהבתי לפגוש ספר חדש שמספר על מדענים והיו בו הרבה תגליות בשבילי. שמחתי לקרוא ספר על אישה מדענית כל כך חשובה.  
                              
                                                                                                                                                           


יום רביעי, 9 באפריל 2014

אני ג'ין מאת פטריק מקדונל

על הגשמת חלומות
איך חלום של ילדה קטנה אחת הופך למציאות.? 
ג'ין גוּדוֹל הבריטית, החליטה עוד כשהייתה  בת עשר, מה תעשה כשתגדל. היא כיוונה את כל מהלכי חייה למימוש ההחלטה - והצליחה. כשגדלה , היא הגיעה לאפריקה כדי לחיות בין בעלי החיים ולחקור אותם. במשך השנים הפכה לחוקרת שימפנזים בפארק הלאומי גומבה שבטנזניה, ובמחקריה ותצפיותיה חידשה רבות בתחום. הסופר והמאייר האמריקני פטריק מקדונל בחר להתמקד בספר "אני... ג'ין", בחלום של ילדה קטנה אחת, וביכולת שלה להתמזג בצורה מופלאה עם הטבע.

ג'ין , הילדה שבספר, נושאת עמה לכל מקום שימפנזה צעצוע בשם ג'ובילי, ויחד הם מבלים שעות רבות בחוץ בהתבוננות בבעלי החיים וסקרנותה רבה
 
היא חולמת לגור באפריקה כשתגדל.
בוקר אחד מתעוררת ג'ין, והנה חלומה התגשם. ג'ובילי הבובה שישן איתה מדי לילה הופך לשימפנזה אמיתי. באיור האחרון בספר היא מתעוררת משנתה באוהל בג'ונגל. הספר מסתיים בצילום של גודול, מושיטה ידה לשימפנזה תינוק, וזהו המעבר השלם מן החלום למציאות.

ילדי כתות ב' קראו את הספר וכתבו וציירו את החלומות שלהם אותם יוכלו להגשים כשיגדלו בעזרת הרבה רצון ונחישות.
"החלום שלי להיות אדריכלית ולבנות בתים"
ציירה גליה
גם טל רוצה לבנות בתים
גננות רוצות להיות : מאי, שיר ואורייה.
ציירה: מאי
להיות ציירת: שקד, תמר,מיכל ,שובל, יהלי ש, יהלי א,
"להיות שחקן כדורגל כמו מסי בברצלונה": איסמאט, דוריאן, אבישי, ברק ואילן.
עומר רוצה להיות מעצבת פנים.
זיו ובן רוצים  לחקור את הנמרים בג'ונגל, אלון רוצה לחקור את האריות ואריאל ס וסופיה את הקופים.
נויה חולמת להיות דיילת
להיות הלוחשת לכלבים הראשונה בישראל. נטע
אוראל ויונתן רוצים להיות טייסים, נדב חולם להיות רופא. דניאל ליאם, נועה ויולי רוצות להיות מורות.  שיראל, יובל, רום ועמית חולמים להיות שחקני כדורסל נויה, מאיה,הילה ושירה חולמות להיות מורות לטניס.   אורי רוצה להיות בעלת חנות לממתקים...
מילנה רוצה להיות שפית,  אורי ואריאל ד רוצים להיות שחקני טניס.
גיל רוצה להיות סטנדפיסטית,  ליעד רוצה להיות בנאי לגו,  דור חולם להיות שוטר, דניאל חולם ללמד נגינה על גיטרה חשמלית, החלום של נועה ד להיות שחקנית מפורסמת ומיקה רוצה להיות נסיכה.  דורין רוצה להיות אשת מחשבים ומשי חולמת לעסוק בשיווק.
מעיין רוצה להיות גננית.
לשתול עצים ופרחים.
שני חולמת להיות זמרת . החלום של עומר להיות סופר 
ונועם חולם להיות ראש העיר....

להיות דוגמנית-הילה,שלי ואליסה 




יום שבת, 5 באפריל 2014

מפגש עם הסופרת תמר ורטה-זהבי


השבוע נערך בספרייה מפגש מרתק עם הסופרת תמר ורטה-זהבי שכתבה סדרת ספרים העוסקת בלוחמי חופש. חוץ מהספר על מרטין לותר קינג כתבה תמר גם על גנדי, על נלסון מנדלה ועל ואנגארי- האישה ששתלה יותר מארבעים מליון עצים בקניה והצילה את המדינה מרעב. במפגש התפתח דיאלוג מעניין מאד בנושא זכויות והפרדה. משמעות ההפרדה והסיבות לכך שיש אפליה וגזענות בעולם ובארץ. בימים אלה, ערב פסח, המשפט : "עבדים היינו בארץ מצרים" קיבל משמעות חדשה עבור הילדים ויש תקווה שעכשיו הם רגישים יותר לעוול ולחוסר הצדק שנעשה כלפי האחר גם בסביבתם הקרובה.

מה החלום שלנו?
תלמידי כתה ו' קראו ושמעו את הנאום המפורסם של מרטין לותר קינג  "יש לי חלום" וציירו את החלומות שלהם לעתיד. מה חשוב להם? כיצד הם רוצים לראות את העתיד שלנו כאן?
התבוננו  בציורים והקשיבו לשיר המלווה את העבודות. 
 
הספר "מרטין"-סיפור חייו של מרטין לותר קינג , הוא ביוגרפיה על חייו של מנהיג השחורים בארצות הברית ,שלחם נגד האפליה ונגד הגזענות בין השחורים ללבנים וניסה להביא שלום.
המאפיין את מרטין הוא המאבק הלא אלים שהוא דגל בו.
בספר מובאות דוגמאות לסוגי האפליה שהיו במדינות הדרום: לשחורים היו ברזיות משלהם וללבנים ברזיות משלהם, רק ללבנים מותר לשבת באוטובוס מלפנים ועוד חוקים שמפלים בין הלבנים לשחורים.
מרטין הוא נגד האפלייה הזו. והוא רוצה לשנות את המצב הקיים בכדי שיהיה שוויון בין השחורים ללבנים וגם אחווה. הספר עוסק בניסיונות של מרטין לעשות שלום וגם עוסק ביחסים בין בני משפחתו של מרטין. 
הספר שונה מספרים אחרים בכך שהוא ספר ביוגרפי שמביא גם השקפה פוליטית.
אהבתי את הספר כי הוא מרגש ומפתיע ויש בו חומר למחשבה.
גם אנחנו בארצנו יכולים ליישם את תפיסת העולם של מרטין.
                                                                                     גל שרליט , ה'2 .
 הספר מספר על מרטין לותר קינג. הוא מתחיל בתקופת ילדותו במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית. כבר אז היה לו חלום, כאדם שחור, ששחורים ולבנים יחיו יחדיו. בגיל 13 זכה במדלית זהב על נאום שכתב  ומאוחר יותר התקבל לאוניברסיטה בצפון , שם פגש את אישתו לעתיד, קורטה. הם נישאו ונולדו להם 4 ילדים.
מרטין נאבק למען זכויות האדם. הוא נאם את הנאום המפורסם "יש לי חלום" בשנת 1963 , שבו הביע את חלומו, שתקום אומה שבה כל בני האדם יהיו שווים. ושילדיו יחיו במקום ששופט אנשים לפי טיבם, ולא לפי צבע עורם.
באותה השנה, בגיל 39 נרצח ע"י מתנקש ומת. במהלך הקריאה תמי הראתה  לנו תמונות ושקופיות מתוךהספר. קראה בפנינו את כל הספר,וראינו סרטונים על מרטין . שמענו נאומים , כולל הנאום "יש לי חלום", וראינו את רוזה פארקס. הספר היה מענין, מותח ואף עצוב .הספר הוא ביוגרפיה-סיפור חיים על אדם, שנכתב בידי כותב אחר.
ההבדל בין ביוגרפיה לפנטזיה הוא, שביוגרפיה יותר מותחת ויותר מרגשת בשלהיותה אמיתית ופנטזיה הינה דמיונית לגמרי.החוויה שלי מהספר טובה והספר מעניין. למדתי על מאבק השחורים ועל צורות חיים אחרות. העשרתי את הידע שלי, בצורה מהנה.
הספר מותח וכל מי שאוהב דרמות- כדאי לו לקרוא את הספר.
                                                                            עידו אברהמוב, ה'1




יום שני, 9 בדצמבר 2013

הספרים שאנחנו אוהבים

זוטה מכשפה חסרת השפעה
מאת אשכר ארבליך-בריפמן
זוטה חגגה יום הולדת שבע וחצי (אצל מכשפות חוגגים פעמיים). ליום הולדתה קיבלה מתנות רבות. אך זוטה נתקלה בבעיה- ההשראה לא באה! היא קיבלה מחברת ולא יכלה להשתמש בה ללא השראה. זוטה התייעצה עם המורה הפרטי שלה, עם חברותיה אניס ומרווה. לכולם הייתה השראה ורק לה לא. זוטה הכינה אוריגמי, עוגה, חמישה ציורים, צעיף צמר כדי שההשראה תגיע אך היא לא הגיע. לבסוף, הוריה אמרו לה: "אולי ההשראה לא באה כי לא ראית אותה אך היא עזרה לך ליצור את כל העבודות שהכנת."
אני ממליצה לכולם לקרוא את הספר. הוא מצחיק ומרגש ומחכה לכם בספריה
                                                               שחר שטלצר, כתה ד'2


השיר על מרווה מאת לירן עמית
תולעים מסוכרות ועין חרדון
עושים לי כל כך חשק לישון
ואז היא חולמת בשיעור
                                ופתאום מופיע לו עגור.

                              עוד חלום ועוד חלום
                               גם בלילה וגם ביום.
                                 סוד על סוד שומרת בבטן
                                    ו"החלימוס בהקיצוס" נראה כמו גן עדן.

                        אוי, אוי היא הסתבכה
                        ומתוך חלום התעוררה.
                         מה יהיה עם כל הכשפים
                               שאותה מסבכים ולא משחררים.

מחפשים מחפשים ולא מוצאים
ובתוך הקסמים מתערבלים.
מה נעשה? אין זמן למחשבה
נלחצה מאד מרווה.

ואניס עונה שצריך למהר
ולעשות הכל כדי לא לאחר
כי "החלומוס בהקיצוס" על מרווה השתלט
ואין יותר מה לעשות, בהחלט.

המחברת של פייג'
מאת לורה לי גולדג'
פייג' טרנר, עוברת עם הוריה לניו יורק וחשה בדידות. אך לאחר זמן מה היא מכירה שלושה חברים אשר נעשים חברי נפש שלה. עימם, היא חושפת את זהותה כאומנית במחברת הציור שלה (שהיא למעשה הספר עצמו). היא מביעה את רגשותיה, מציירת וכותבת על הפחדים והחששות שלה.
פייג', הדמות הראשית בספר עוברת לניו יורק הגדולה והסואנת מעיירה קטנה בעלת שטחים ירוקים ורחבי ידיים. 
בניו יורק היא לא מכירה אף אחד. עליה להסתגל הן לעיר הגדולה, לכיתה ולילדים החדשים . כצפוי,  פייג' מתגברת ומתעלה מעל המכשולים, מכירה חברים חדשים ומוצאת עימם מכנה משותף- האהבה לאמנות מכל סוג. (שירה, כתיבה, ציור) יחד הם מסיירים בעיר הגדולה ומראים אותה לפייג'. רגע מרגש בספר הוא כשגייב, חברה של פייג', נותן לה את מחברת הסיפורים הכמוסה שלו, בה הוא כותב את סיפוריו ומביע את רגשותיו. נתינה זו מסמלת את העובדה שהוא סומך על פייג' ומעניק לה את אחד הדברים הכי חשובים שלו.
הספר קליל וסוחף. הציורים יפים ומדויקים ומתארים את חייה של פייג' בהומור. מעבר לציור הנראה לעין ניתן לראות עוד הרבה דברים נסתרים כמו סטריאוטיפים, העברת ביקורת סמויה ותפיסת קיום.
                                                                                    גל שרליט, כתה ז'1

גלילאו גלילי שגילה איך נע כדור הארץ בחלל הגדול
מאת תמר כוכב
גלילאו גלילי היה מדען שגילה בעזרת הטלסקופ שבנה שהכוכבים נעים.
גלילאו היה מדען מאד מיוחד. הוא לא אהב ללבוש גלימה וללמוד באוניברסיטה. הוא העדיף לבלות עם התלמידים שלו וזה לא מצא חן בעיני האנשים.
ריגש אותי לקרוא על אביו ,שלימד אותו מוזיקה ונפטר כשגלילאו היה ילד.
כדאי לקרוא את הספר כי לומדים ממנו על ההמצאות של גלילאו והחידושים שהוא גילה: שאנחנו חיים על כוכב המסתובב סביב השמש. 
 אנשים פחדו מההמצאות שלו והכניסו אותו לכלא. בשביל לצאת מהכלא הוא הסכים להגיד שהתגליות שלו  לא נכונות  ובלחש אמר את המשפט: "ואף על פי כן -נוע תנוע"
רק לאחר מותו אנשים הבינו שהוא צדק.
כדאי לקרוא את הספר ועוד ספרים בסדרה שכתבה הסופרת תמר כוכב: על תומס אדיסון, על האחים רייט ועל צ'רלס דרוין.
                                                                                        שירה ברכץ, כתה ג'2

 .   

יום שישי, 17 במאי 2013

נמר, אריה, נסיכה ומכשפה מבקרים בספריה

בזמן האחרון הפתיעו אותנו בספריה אורחים לא צפויים.
באחד מימי ששי האחרונים, סתם כך, ביקר אריה בספריה. האריה היה דומה מאד לאריה המפורסם מתוך הספר "אריה הספרייה" שכתבה מישל קנודסן.
וכמו בסיפור, הוא פשוט פתח את הדלת ונכנס לו. הוא התיישב עם הילדים בפינת הסיפורים וחיכה שתתחיל שעת סיפור.
הילדים היו קצת מופתעים בהתחלה, אבל מהר מאד התרגלו לנוכחות הנעימה שלו וביקשו ממנו להישאר. האריה הסכים ואפילו עזר לנקות את מדפי הספריה, ממש כמו בספר. וכאילו לא מספיק אריה, גם נמר נראה לאחרונה מסתובב לו בביה"ס. אלא, שהפעם, לא ברור אם הוא נמר או אולי שטיח? הנמר, מצויר על נייר, נראה לעתים שטוח כמו שטיח ולעתים תלת מימדי. חוץ מבעלי חיים טורפים ומסוכנים  נחשפו תלמידי כתות ד' למכשפה הראשית העולמית ולמדו ממנה להכין שיקויים ההופכים ילדים לעכברים. תודה לבנות כתה ז' על העזרה בארגון מסיבות התה המכושפות. 
ואיך אפשר בלי נסיכות ומלכים? הפתעה הכינו תלמידי כתה ה' לילדי החטיבה הצעירה כשארגנו לגמרי לבד הצגה נהדרת בעקבות הספר "הנסיכה שרצתה את הירח".




יום שישי, 7 בדצמבר 2012

על יאנוש קורצ'אק וזכויות הילד

בימים אלה מסיימת מלכי את קריאת הספר
בקול לתלמידי כתה ז'2
השנה מציינים ברחבי העולם את שנת קורצ'אק לרגל 100 שנים להקמת בית היתומים המפורסם בוורשה.
את בית היתומים הקים קורצ'אק עם סטפה וילצ'ינסקה. בבית היתומים יישם קורצ'אק את משנתו החינוכית שבמרכזה ההכרה  שהילד הוא בעל זכויות כמבוגר וראוי לכבוד ולאהבה.
הרבה לפני אונסק"ו והצהרת זכויות הילד פירסם קורצ'אק את הצהרת הזכויות שלו.
לאחרונה יצאו שני ספרים מצוינים המספרים על החיים בבית היתומים: הראשון,"יומנה של בלומקה" מאת הסופרת והמאיירת הפולנייה איבונה חמילבסקה. את הספר תירגם מפולנית אורי אורלב והוא מיועד לקוראים צעירים (א'-ג'). הספר השני "אני לא גנב" נכתב על ידי תמי שם-טוב ומיועד לקוראים בוגרים יותר (ה'-ח') את שני הספרים ניתן להשאיל בספריית בית הספר.
כדאי ,כמובן, לשוב ולקרוא את הספרים שכתב: "המלך מתיא הראשון" ו"המלך מתיא באי השומם" שיצאו השנה במהדורה מחודשת.

ילדי כתה ב'3 מספרים מה הרגישו ומה למדו בעקבות
 "יומנה של בלומקה"
כשקראתי את הספר הרגשתי שקורצ'אק נתן לילדים 
ביטחון. ליאב זמיר
 למדתי מהספר שיאנוש קורצ'אק אהב מאד ילדים. דפי הספר ניראים כמו דפים של יומן אמיתי וישן. מעיין פרץ
הילדים והילדות בספר שמחים ושמחות למרות שהם יתומים. 
יעל שפינקה 
יפה שבלומקה מספרת על כל ילד וילד ועל בית המשפט של הילדים. למדתי שהילדים הענישו אפילו את קורצ'אק המנהל כשעשה משהו רע.  אדם שועה
ריגש אותי כשקראתי שלכל ילד הייתה מגירה שאסור לאף אחד להציץ בה. עדינה קוסוי
הדפים בספר צהובים כמו יומן אמיתי. הספר מתאר את בית היתומים שהיה דמוקרטי. נדב שגיא

ילדי כתה ג'1 קראו את "יומנה של בלומקה" ובהשפעת הספר "כולנו נולדים חופשיים" שכולל 30 זכויות מנוסחות לילדים ומאוירות בידי מאיירים שונים ציירו את הזכויות שלהם.



יום שני, 21 במאי 2012

"התגלית של הוגו קברה" במועדון הספר הטוב

עלילת הספר מתרחשת אי שם בשנות השלושים. הוגו קברה, ילד בן 12, חי עם אביו השען בפריס. אביו של הוגו אוהב  סרטים ובמיוחד את סרטיו של ז'ורז' מלייס. כשהוא מת בשריפה, עובר הוגו לגור עם  דודו, האחראי על תחזוקת השעונים בתחנת הרכבת מונפרנס. כאשר דודו נעלם, נשאר הוגו לבד עם רובוט מיכני שהשאיר לו אביו ולאורך כל הספר מנסה לתקן את הרובוט ובטוח שבידי הרובוט מסר מאביו. הוא פוגש את איזבל-ילדה בת גילו, מתיידד עם בעל דוכן צעצועים בתחנה ובסופו של דבר מוצא בית חם ומשפחה.

היכנסו גם אתם לרגע ל"מועדון" שלנו  ואולי תוכלו להריח את ניחוח הקרואסונים שעולה מן  הספריה....






לפני כשנה זכיתי להשתתף במפגש עם בריאן סלזניק. הסופר והמאייר של הספר היפיפה והמיוחד הזה.  
המפגש נערך  במסגרת יריד הספרים שנערך בבולוניה. 
"תמיד התעניינתי בקולנוע", סיפר סלזניק, "וראיתי את הסרט של מלייס "המסע אל הירח". רציתי לכתוב ספר על ילד שפוגש את האמן. ניסיתי ליצור שילוב בין חוויה קולנועית לחוויה ספרותית. שילוב בין ספרות  וקולנוע".

בתשובה לשאלה מהיכן הגיעה ההתעניינות באוטומטונים. (בובות מיכניות) מספר סלזניק  "תמיד אהבתי מכונות, לי עצמי אין כשרון מכני. האוטומטון היא מכונה הנעשית בידי אומן ומטרתה לחקות פעולה שנעשית בחיים. זוהי מכונה אך מטרתה ליצור קסם, משהו מופלא המורכב מחלקים. כך ניגשתי גם ליצירת הספר: התחלתי עם החלקים ובניתי את העלילה, הדמויות, הרגשות. מבנה הספר הוא כמו מבנה המכונה. בנייה מחלקים ליצירת משהו שלם.

השאלה הבאה שנשאל סלזניק עוסקת בהצלחת הספר וכיצד היא משפיעה על העשייה שלו היום.
"הייתי מאד מופתע ושמח מההצלחה. בזמן כתיבת הספר לא ידעתי אם מישהו ימצא עניין בספר על סרט אילם צרפתי. אני עובד בימים אלה על ספר חדש- שוב בתחושת חוסר ביטחון, פחד וחשש. ההצלחה של "הוגו קברה" לא תרמה לביטחון שלי . הספר החדש שלי  יצא לאור בעוד מספר חודשים. גם מבנה הספר הזה  מיוחד ויש בו שני סיפורים המתרחשים במקביל. הסיפור הראשון מסופר במילים והשני בתמונות. חיפשתי הצדקה ליצור ספר מאויר, ספר שחציו ציורים. גיבורת הסיפור היא נערה חירשת . למדתי לצורך כתיבת הספר  על תרבות החירשים. קראתי על מורה חירש שאמר שתרבות האנשים החירשים היא תרבות ויזואלית. הם חווים הכול ויזואלית וזה עניין אותי ויצר את ההצדקה לספר שחציו דימויים ויזואליים.

לסיום, ובחצי חיוך שאלה מישהי בקהל האם העניין של סלזניק במכונות האוטומטיות משקף גם עניין בטכנולוגיה העכשווית. "האם אתה מתעניין באפליקציות וספרים דיגיטאליים?"
ועל כך ענה הסופר בצחוק "לא- ממש לא יש הרבה דברים נפלאים היום בטכנולוגיה החדשה אבל אני באופן אישי מתעניין עדין בספר המודפס. אני אוהב את הנייר, את ריח הנייר. הוגו קברה לא יהיה ספר אלקטרוני. נוכל לחוות אותו כסרט אבל זו תהיה חוויה שונה לגמרי מהספר.  אני רוצה להמשיך להיות יוצר שכותב ספרים.
                                                                                                                                     תמי
                                                                                                                                 

יום שישי, 11 במאי 2012

מלכי ברם, מחנכת כתה ח', ממליצה על ספרים


                         




ואנגרי-סיפור חייה של ואנגרי מאטאיי, האישה שנטעה ארבעים מיליון עצים מאת תמר ורטה-זהבי
קראתי לאחרונה ספר שמאד ריגש אותי וברצוני לשתף אתכם בחוויה. זהו סיפור חיים אמיתי ( אוטוביוגרפי) של ילדה שגדלה בכפר נידח בקניה ובבגרותה זכתה בפרס נובל לשלום.
הילדה, ואנגרי,  נקשרה מאד לטבע שבו נולדה וגדלה. ממנו שאבה כוחות. כוחות שאיפשרו לה להתגבר על הקשיים הרבים שעברה במהלך חייה . ואנגרי למדה מאימה כיצד יש לעבד את האדמה, ספגה ממנה את אהבת הטבע ושקדה על טיפוח חלקת האדמה שלהם. להבדיל מבנות אחרות שלא למדו נשלחה ואנגרי לבית הספר ואף השלימה לימודים לתואר דוקטור. 
בבגרותה ואנגרי יוצאת למאבק נגד כריתת יערות, האם תצליח במאבקה? האם תתחתן? האם תהיה מאושרת?
        מי יעזור לה? מה יקרה לה בדרך ...?
       העלילה מלאת הפתעות.
                                 ממליצה לכם לרוץ ולקרוא את הספר. 
                                                                              מלכה ברם, מחנכת כתה ח'2


"חיים על דלת המקרר" מאת אליס קייפרס

כתיבה בסגנון שונה מהרגיל. הספר כתוב כאוסף של פתקים הנכתבים בין אם לבתה. בתחילה הוא  קליל ומהיר אך בהמשכו הספר מקבל תפנית ונהיה רציני ומרגש עד שקשה לעזוב אותו.
האם, מיילדת העובדת במשמרות, ממעטת להיפגש עם בתה קלייר, תלמידת תיכון בת חמש עשרה, ולכן התקשורת ביניהן מתבצעת באמצעות השארת פתקים על המקרר אחת לשנייה .
האירועים המתרחשים בחייהן מועברים באמצעות הפתקים.
כשקלייר מוצאת פתק שבו אמה מודיעה לה כי תאחר הביתה באותו יום עקב בדיקה אצל הרופא משתנה אופי הסיפור.
יפה לפגוש ספר שמצליח בעזרת מעט מאד מילים להעביר לקורא הרבה רגשות אהבה וכאב.




"פרחים לגברת האריס" מאת פול גאליקו
הפעם ההמלצה למורות שבינינו. 
בנות, לפעמים חלומות מתגשמים!
נהניתי מאד לקרוא את הספר. הספר קליל, מצחיק  ומלא אופטימיות ושמחת חיים- וכל זאת, למרות שבסיפור חייה של גברת האריס יש לא מעט עצב. כשקראתי את הספר יכולתי לדמיין אותו כסרט מול עיני. ממש מתבקש לעבד אותו לקולנוע.
הספר מתאר את חייה של עוזרת בית הגרה בלונדון.  לעוזרת הבית, גברת האריס, יש חלום: לקנות שמלה בחנות היוקרתית "כריסטיאן דיור" הנמצאת בפריס .במשך זמן רב היא חוסכת פרוטה לפרוטה ובעמל רב מצליחה לאסוף את הכסף הדרוש לה לנסיעה לפריס.
האם גברת האריס תגשים את חלומה? מומלץ בחום ובאהבה.


"סיפו- סיפור לא גמור" מאת יובל אלבשן
מי הילד המופיע על האיור בכריכת הספר וכיצד נגמר "סיפו לא גמור"?
סבא שמואל כותב ספרים. נכדו עילם מבלה במחיצתו של הסב שעות רבות ויום אחד הוא מוצא דפי טיוטה זרוקים בפח אשפה .עילם קורא את הכתוב ומבקש מסבו להמשיך את הסיפור. לאחר שכנועים רבים מסיים הסב את הספר ומגלה לנכדו שזה סיפור חייו . בעמוד הראשון כותב הסב הקדשה לנכדו עילם: "לנכדי הטוב עילם, שמור על הספר והוא ישמור עליך!" הספר מוצג בתערוכה בינלאומית לספרים בפולין. פיליפ, ילד פולני , מבקר בתערוכה עם הוריו ומגלה שעל כריכת הספר איור של ילד. פיליפ מופתע לגלות שהילד המאויר דומה לו מאד. אביו מופתע גם כן . ומכאן חלה תפנית בסיפור. פיליפ חוקר את התעלומה ומגלה פרטים  נסתרים על המשפחה, סודות  שהיו חבויים במשך עשרות שנים.
ספר יפה ומרגש , מומלץ לתלמידי הצעירים יותר ,הלומדים בכתות ד'-ו'.


 "הצד האחר של האי" מאת אלגרה גודמן
האם הייתם רוצים לחיות על אי? כיצד הייתם מסתדרים בעולם הנשלט בידי תאגיד ענק שבראשו עומדת ישות מסתורית?
האם הייתם רוצים לחיות בעולם שבו אין עצב ולא אלימות, עולם שבו לכל משפחה מותר להוליד רק ילד אחד?
גיבורי הספר "הצד האחר של האי" חיים בעולם עתידי, עולם ללא אלימות, עולם בו כל המשפחות חייבות להישמע לנהלים קפדניים ונוקשים וחייבים לנהוג על פיהם. אך משפחתה של אונור, גיבורת הסיפור, היא משפחה יוצאת דופן ואינה נשמעת לכללים של התאגיד המכתיב כיצד יש לחיות באי.
אונור מנסה להשפיע על הוריה להתנהג על פי הכללים, להיות "כמו כולם" אך אז מתמוטט עליה עולמה והיא נחשפת לאירועים שונים וקשים על האי.
הספר מעורר מחשבה ועוסק בבעיות חשובות מאד : כיצד יראו  חיינו בחברה לא דמוקרטית, בה היחיד מדוכא ונטול זכויות. חברה בה שולט "אח גדול" על חופש המחשבה והפעולה. 
מומלץ לקוראים בכתות ו'-ח'.


"מרק שבור "- מאת ג'ני ולנטיין
"... יש עוד משהו", אמרה. "אני צריכה לתת להם משהו אחר. אני צריכה לספר לך משהו".
"מה?" מה עוד היא יכולה לשלוף עכשיו? מה עוד היא מסתירה?
"אני לא יודעת איך לומר את זה, אז אני אראה לך את אלה...."
מה מסתתר מאחורי השם "מרק שבור" ומה מסתירה בי, חברתה הטובה של רואן, גיבורת הספר?
זהו ספור מרגש ונוגע ללב המתאר התמודדות של נערה בת 15, בשם רואן, עם מות אחיה, ג'ק  ועם דיכאון אמה. רואן מתמודדת עם מצבים קשים עבור מבוגרים ועל אחת כמה וכמה לנערה.
היא מתמודדת עם הקשיים בתבונה, באהבה ובדאגה לכל בני משפחתה.
כשהיא פוגשת נער זר, יפה תואר ומסתורי (הרפר) חלה תפנית בחייה מלאי ההפתעות והתעלומות.
קשה לעזוב את הספר . קראתי ונהניתי ואני ממליצה עליו לתלמידים בכתות ז'-ח' וגם לכל המורות שלנו.
לקרוא ולהנות מסוף מפתיע ביותר!!


"איש המאפיה אל קפונה מכבס לי את החולצות" מאת ג'ניפר צ'ולדנקו
ספר מרגש ומרתק המתאר התמודדות  מעוררת השראה של נער בשם מוס.
למוס- נער בריא , חברותי וספורטאי אחות הסובלת מאוטיזם. הקירבה ביניהם מדהימה. מוס מתמודד עם הילדים בגילו ומקבל את אחותו על מגבלותיה. אינו  מסתיר אותה מהסביבה, אלא להפך -לוקח אותה לכל מקום אליו הוא הולך . מוס משמש השראה להתמודדות ילדים בריאים עם בן משפחה  חריג/ה.
במהלך הקריאה היכרתי פן חדש  באישיותו של אל קפונה והוא הנדיבות . ידעתי שהוא היה פושע אכזר ואיש מאפיה אך היה בו גם צד אחר . קפונה הקים את בית התמחוי הראשון בארה"ב. (מסעדה המספקת ארוחות חינם לנזקקים)  כמו כן הופתעתי לגלות שבכלא אלקטרז חיו משפחות  סוהרים עם ילדיהם. 
מתאים לקוראים בכתות ז'-ח'