השבוע נפגשנו עם ינץ לוי. הוא סיפר לנו סיפורים מצחיקים מילדותו. הוא סיפר על המורה שלו מכתה ג', שהיתה צעקנית מאד. הוא סיפר לנו על האחיינים שלו, שבזכותם הוא התחיל לכתוב את הסיפורים על דוד אריה. ראינו כמה איורים של יניב שמעוני שלא מופיעים בספר. באיורים רואים את דוד אריה קצת שונה. אני קראתי את שלושת הספרים ואהבתי במיוחד את הספר על דוד אריה בערבות רומניה. ההרפתקאות בו מרתקות במיוחד
עומר
ינץ סיפר לנו איך המורה שלו מכיתה ג' שברה לו את הקלמר האהוב עליו מפלסטיק קשיח. זה היה ממש מצחיק!
הוא סיפר על הספר החדש שלו שנקרא "סיפורי איש היער". ראינו איך המאייר של הספר, יניב שמעוני, צייר את דוד אריה לפני שהספר התפרסם. ראינו את השינוי שעבר על דוד אריה. בהתחלה היו לו משקפים מרובעים וחיוך רע ובלי מטפחת אדומה ורק לאחר שינויים התקבל דוד אריה כמו שהוא היום בספרים. את הרעיון לכתיבת הספרים קיבל ינץ בזמן שעשה בייביסיטר לארבעת האחיינים שלו. הוא חשב שיהיה כייף לשמור עליהם אבל כשהגיע אליהם הביתה הילדה הקטנה בכתה וצרחה ואמרה להורים שלה "אל תלכו, אל תלכו" וינץ לא ידע מה לעשות. היא לא רצתה לא לשחק ולא לאכול. רק כשהוא שאל אותה "את רוצה לשמוע איך דוד אריה נתקע פעם על ענן?" היא נרגעה והפסיקה לבכות. מאז בכל פעם כשהוא בא לבקר את האחיינים שלו הוא סיפר להם עוד סיפור על דוד אריה ובסוף הוא שלח את הסיפורים להוצאת הספרים והם הסכימו לפרסם את הספר.
עילאי ואלון
