משפחה עניה חיה בהולנד ושמה משפחת ברינקר. ההורים רף ומאטי , הילדים הנס וגרטי. רף עובד בתיחזוק סכרים. יום אחד, במהלך עבודתו, נפל בול עץ על ראשו ומוחו נפגע. הוא הפך לנכה ואלים. במקרה, לאחר 10 שנים פגש הנס רופא מנתח שמסכים לנתח את רף ללא תשלום מכיוון שהתרשם מטוב ליבו. הניתוח הצליח ורף הבריא. לפני פציעתו החביא רף מטמון שאף אחד לא ידע את מקומו. מטמון שהיה יכול לעזור למטי בכל השנים שרף חלה. האם נמצא המטמון? מי זכה בתחרות ההחלקה על הקרח החשובה שנערכה בעיר אמסטרדם? קיראו וגלו. עומר ליבוביץ, סתיו ברקאי ונועה לייש, ג'1
למדתי מהספר הרבה על הולנד.למדתי שהמים גבוהים מהיבשה ולכן יש הרבה סכרים בהולנד. בחורף המים קופאים ואנשים מחליקים על התעלות הקפואות. הסירות משמשות כאוטובוסים ומכוניות. רון ליסננסקי, ג'1
הכרנו את הסיפור על הילד ששם את אצבעו בסכר וכך הציל את כל תושבי המדינה. בהולנד יש הרבה תחנות רוח. בהולנד אין הרים, הארץ שטוחה. אין אבנים בהולנד ומי שצריך אבנים קונה אותם בחנות.
עילאי יונה וערן גורדון
הדמות שאהבתי במיוחד הוא הנס. הנס הוא ילד נדיב מאד ולמרות שהמשפחה סובלת כי אין להם כסף הם מסתדרים טוב מאד בזכות האהבה שלהם והנדיבות.
הלן קלר נולדה באלבמה שבארצות הברית בשנת 1880 ונפטרה בשנת 1968. כשהייתה בת 19 חודשים חלתה במחלה שהפכה אותה לחירשת ועיוורת. בילדותה, היו להלן הרבה התקפי זעם. בגיל שבע הזמינו להלן מורה פרטית בשם אן סאליבן. אן בעצמה היתה כבדת ראייה והיא לימדה את הלן לתקשר בעזרת כתיבה באצבעות. ביום אחד למדה הלן 30 מילים.הלן התעקשה לדבר כמו כל האנשים והצליחה לאחר מאמץ לומר את המשפט הראשון שלה: "אני כבר לא אילמת". לספר קוראים "הסיפור המופלא של הלן קלר" כי הוא מתאר את הדברים הטובים שקרו להלן, את ההתפתחות שלה, את המהירות שבה היא קלטה כל דבר וזה ממש מופלא. הלן היתה ילדה מופלאה וחכמה. היא סיימה את הקולג' בהצטיינות ואפילו קיבלה את מדליית החירות הנשיאותית.כשקראנו את הספר הרגשתי לפעמים עצב על הלן אבל היו גם קטעים שהרגשתי שמחה. אופק רז, ד'1
כילדה, הלן לא הצליחה להביע את עצמה ואת רצונותיה. היא היתה מתרגזת ונתקפת התקפי זעם. היתה משתרעתעל הרצפה, בועטת, מכה וצורחת. היא היתה גם מאד מפונקת כי ההורים שלה ריחמו עליה ותמיד נתנו לה לעשות מה שהיא רוצה. אן סאליבן לימדה את הלן לתקשר בעזרת אצבעות הידיים. המילה הראשונה שהלן הצליחה להבין היתה מים. בבגרותה הפכה הלן לפעילה פוליטית וכתבה הרבה מאמרים וספרים למען מעמד הפועלים. ב-1952 היא ביקרה בישראל וסייעה לאגודת החירשים. ב-1 ביוני 1968 נפטרה הלן בשנתה, 26 ימים לפני יום הולדתה ה-88. טל דוכניאן, ד'2
בטרם מלאו לה שנתיים חלתה הלן קלר והפכה להיות חירשת, אילמת ועיוורת. הלן היתה נחושה להצליח ולמדה קרוא וכתוב. אן סאליבן , מורתה של הלן ,ליוותה אותה במשך 48 שנים. הלן הצליחה לסיים קולג' יוקרתי בהצטיינות בזכות כשרונותיה ונחישותה ללמוד ולהצליח. הסיפור של הלן קלר גרם לי להבין שגם אם אתה לא יכול לדבר או לשמוע אתה צריך להמשיך לנסות להתגבר. בר נקדימון, ד'1
במהלך הקריאה בספר ראינו גם סרטונים על הלן. אחד הסרטונים הקשים היתה תיאור ארוחת הבוקר בה אן סאליבן מנסה ללמד את הלן לאכול כמו ילדה רגילה- עם מזלג וסכין. רגשותי היו מעורבים בזמן קריאת הספר, ניסיתי לחשוב מה עובר על הלן בזמן שאן ניסתה לחנכה להתנהג כרגיל. אופיר אליהו, ד'2
הלן היא ילדה מוגבלת ביכולת שלה לדבר, לשמוע ולראות. למרות קשייה הרבים, הלן מצליחה להתגבר על הקשיים בעזרת כח הרצון שלה. בתור ילדה עם קשיים כה רבים, הכח של הלן להתגבר עליהם, הוא הישג גבוה ומופלא. אופייה של הלן היה חזק וכשהיא רצתה להשיג משהו היא הצליחה, כמו: לימודים גבוהים, דיבור, ליטוף אריה ועוד. אז זיכרו! אם אתם חושבים שאתם מסכנים כשמבקשים מכם לעשות משהו קשה חישבו על הלן קלר ואז תבינו כמה קל זה בשבילכם.
רואי לוי, ד'1צפו בסרט נדיר משנת 1928 ,בו רואים את הלן קלר ואן סאליבן מספרות כיצד למדה הלן לדבר. ולומר את המשפט הראשון שלה : "עכשיו אני לא אילמת"
שלמה פרל שרד את השואה לא כמו היהודים. הוא שרד את השואה בין הנאצים. פרל למד בבית חינוך לנוער גרמני בו למדו את האידיאולוגיה הנאצית, שמטרתו היתה להכשיר דור המשך לשלטון בגרמניה. פרל חי בין נערי היטלר 4 שנים, שבשבילו נראו כמו נצח. הוא כל הזמן שאל את עצמו "מה יקרה אם... אם יגלו שאני יהודי. "איש לא רוצה למות לפני שהוא מתחיל לחיות".
הוא לא ידע מאיפה היה לו את הביטחון להתחזות. לא פעם חלם שמגלים את יהדותו. הוא חי בין שני עולמות נפרדים לחלוטין שלעולם לא יוכלו להפגש . כל הזמן היו בתוכו שתי נפשות - נפשות מנוגדות. לילה אחד הוא צייר מגן דוד על החלון ולמחרת נער נאצי, גרמני טהור, צועק "הייל היטלר" ,חבר בתנועת הנוער של היטלר. הוא לא התחפש לנער נאצי, הוא נהיה לנער נאצי אמיתי. התחיל לשמוח על ניצחונות הגרמנים, התחיל להזדהות עם תורתו של היטלר. בהשפעת החינוך נגד היהודים, התחיל פרל לשנוא את עצמו, לשאול את עצמו: "למה אני בכלל יהודי?!" ועוד שאלות שהעסיקו אותו בקשר לזהותו האמיתית . אך עם נושא אחד לא הסכים... מדוע צריך להשמיד את העם היהודי? הגרמנים חינכו את הנערים שהיהודי הוא השטן. "כשאתה יום יום יושב בכיתה ושומע כמה הגזע הגרמני גבוה והיהודי נחות, אפילו יותר מבעלי החיים... זה לא נתפס". "אותו הנער הנאצי עדיין חי בתוכי" הוסיף ואמר "ואני אוהב אותו -כי הוא אני!". פרל שאל את עצמו האם זה מוסרי לצעוק "הייל היטלר, כשבגטו רוצחים את עמו, את משפחתו וחבריו? האם מותר לו לענוד צלב קרס? האם זו בגידה?התשובה היא שזכותו כל אדם לחיות, "בתור ילד היה לי את הדחף לחיות, יצר הקיום חזק וקיימתי את הציווי של אמי: לחיות בכל מחיר!!! אך היה קו אדום שהיה אסור לי לחצות : אסור להרוג אדם או לירות בו".
"נולדתי בגרמניה, כשהייתי בן 8 היטלר עלה לשלטון. כשהייתי בן 10, תלמיד כיתה ג', נשלחתי למנהל, הוא דחף לי פתק ליד ובו כתוב "יהודים לא לומדים בבית הספר הזה יותר",לא הבנתי למה- אני הייתי תלמיד מצטיין, אם לא הכי מצטיין". הוא רץ הביתה ודמעות חונקות את גרונו, בוכה, ומאז לא למד יותר בצורה מסודרת. "החיים הפכו לבית ספר בשבילי", עד היום נשאר פצע שעדיין לא הגליד. כשהגיע לפולין, לעיירה לודז', החלה מלחמת העולם השנייה. במשך 6 שנים מעל מחמישים וחמישה מליון אנשים נרצחו. פולין נכבשה תוך כמה ימים והודיעו כי על כל היהודים להיכנס לגטו. הוריו החליטו לשלוח אותו ואת אחיו יצחק משם... אביו שם את ידו על ראשו ואמר לו: "שלוימל'ה, אל תשכח לעולם מי אתה, תמיד ובכל תנאי תמשיך להאמין בה' והוא ישמור עליך". אמו אמרה לו: "שלוימל'ה, עלייך לחיות". היא נתנה לו ממש פקודה. הם נפרדו ולעולם לא נפגשו שוב. "שתי המילים אלה, שלוימל'ה- עליך לחיות הן מילים חזקותשנתנו לי את הכוח לשרוד- כוח כזה שרק אמא מסוגלת לתת".
לאחר תלאות מרובות הגיע למזרח פולין. הוא הצטרף כתלמיד לבית יתומים, שם למד כשנתיים. "אלו לא היו געגועים" סיפר פרל "אלא מעבר לזה- סיוטי נפש, וילד עם סיוטי נפש לא מסוגל לקלוט וללמוד דבר". גרמניה כבר כבשה את כל אירופה וב-22 ביוני 1941- פלשו הגרמנים לברית המועצות . בית היתומים בו חי פרל נמצא קרוב מאד לגבול וכל הילדים ברחו. חלקם נעצרו על ידי הגרמנים והוא ביניהם. הגרמנים החלו למיין את האנשים. הוא ידע שאם יגלו שהוא יהודי- יהרגו אותו בו במקום. פרל בחר בתור הארוך ביותר – הוא ידע שכל צעד מקדם אותו אל המוות... "אמא, אבא, אני עוד לא רוצה למות". רק האינסטינקטים פעלו, פרל חפר בור קטן וטמן את תעודותיו שמוכיחות כי הוא יהודי... פתאום שמע קול: "ידיים למעלה" הגיע תורו... "אתה יהודי?" אם היה עונה שכן, היה מת. וברגע הקשה ביותר בחייו, צריך לבחור בין אבא לאמא, הדת והאמונה או לפי הציווי:"עליך לחיות". הפחד ששיתק אותו נעלם. הוא התמלא ביטחון ובחר באמו, חייך לחייל הגרמני... "לא,אני לא יהודי, אני בן הלאום הגרמני" וקרה הנס :האמינו לו. "אדם רשאי לשקר בכדי להציל את חייו" טען פרל. פרל אמר לנו כי אם היה יודע שהשקר הזה יעשה ממנו נער נאצי וידע מה יבוא אחרי זה, לא היה עושה את זה. מיד הלבישו אותו במדים, נתנו לו נשק והפכוהו למתורגמן מרוסית לגרמנית... לתרגם את בני בריתי ולגזור עליהם גזר דין מוות. קצין הרפואה ביחידה שיחק תפקיד משמעותי בחייו. "שלמה, אמר הקצין, קיימים גם גרמנים אחרים". הקצין הזה, שנהרג מאוחר יותר גרם לפרל להבין שלא כל הגרמנים אותו הדבר. יש גם גרמנים טובים"
פרל סיפר כיצד במהלך שיעור בו למדו את תורת הגזע קרא לו המורה ללוח, המורה פנה אל הכיתה והדגים על פרל כיצד נראה גרמני ארי טהור. לפי עצמות הלחיים, האף, רוחב הגולגולת ועוד..
לקראת סוף המלחמה חזר לעיר הולדתו והחליט ללכת לגטו לחפש את הוריו. השער לא היה סגור לגמרי. פרל נכנס לתוך הגטו. קריאת השומר הגרמני עצרה אותו: "היי אתה לא רואה, פה גרים רק יהודים. תצא מיד יש כאן מחלות ומגיפות" ונתן לו עצה: "אם אתה רוצה להגיע לצד השני,סע ברכבת החשמלית".במשך יותר משבוע נסע פרל ברכבת, כמה פעמים ביום, הציץ דרך החלון וראה מראות זוועה בגטו. פעם אחת גם ראה את אמא שלו, עטופה במטפחת ראש. זו היתה הפעם האחרונה שראה אותה.
"כשהסתיימה המלחמה, חזרתי להיות שלמה, הילד היהודי. לא היה קל לחזור להיות יהודי- זה היה תהליך ". מצאתי את אחי יצחק ולאחר הכרזת המדינה עליתי לארץ ישראל. נסעתי ישר לירושלים והצטרפתי ללוחמים במלחמת העצמאות. גל פרבמן, כתה ח'2
מי שמעונין לצפות בהרצאה. מצ"ב קישור להרצאה מצולמת שנערכה עם שלמה פרל.
לקראת יום המשפחה אותו אנו חוגגים השבוע ,הנה לכם חידה, שכדאי לשתף את כל בני המשפחה בפתרונה.
בסרטון שלפניכם רמזים רבים-הן במוסיקה והן בתמונות, לשלושה ספרים יפים ומענינים הניתנים להשאלה אצלנו בספריה. הספרים מומלצים לקריאה לכל בני המשפחה . נחשו מהם הספרים ושילחו את התשובה לכתובת: tami_hasel@walla.com.
ביו הפותרים נכונה יוגרל פרסים!!!
אז קדימה. לקרוא לאמא, לאבא, לסבא , לסבתא, לאחים.... הזוכה בתחרות : בן בורן מכתה ז' כל הכבוד!!!!! תודה לכל המשתתפים. הספרים הם: הבכור לבית אב"י/דבורה עומר אהבת איתמר/דבורה עומר הסיפור על אליעזר בן יהודה/תמי שם טוב
"רעיונות נפלאגדיים תמיד קופצימצים לי בראש"- זה המשפט המייחד את קלמנטיין ומוביל אותה לעשות מעשים שמסבכים אותה בצרות.
קלמנטיין הוא ספר הרפתקאות, העוסק בחייה של קלמנטיין היצירתית ומלאת הרעיונות- שחלקם גאוניים וחלקם שובבים ומצחיקים. היא קוראת לאחיה בן השלוש בשמות של ירקות: "ברוקולי", "קישוא" ו"כרוב". לחתולים היא מעניקה שמות מתוויות של מוצרים הנמצאים בחדר האמבטיה: "פלואוריד" ו"פינצטה". קל להתחבר לדמותה של קלמנטיין משום שהיא יצירתית וממציאה רעיונות גאוניים שבאמצעותם היא מנסה לעזור לאחרים אך תמיד מסתבכת: כשהיא גזזה את שערה של חברתה מרגרט, לאחר שנשפך עליו דבק ובנוסף צבעה אותו בטושים לא מחיקים. ריגש אותי כשקראתי כיצד קלמנטיין גזזה את שערה שלה, כדי שמרגרט תרגיש יותר טוב עם מצבה וזה הוכיח את החברות החזקה ביניהן ואת ההקרבה של קלמנטיין למען חברתה. בספר קטעים מצחיקים מאד. לדוגמא:"אח שלי אלרגי לבוטנים. אם הוא אוכל בוטן, הוא מתחיל להתגרד ולהתנפח והוא לא נושם כמו שצריך. אם אני מנסה לשבת בשקט, אני מתחילה להתגרד ולהתנפח ואני לא נושמת כמו שצריך, זה אומר שאני אלרגית לישיבה בשקט? אופיר אשכנזי, ה'2 בסדרה של קלמנטיין ספרים נוספים ואת כולם ניתן לשאול בספריה שלנו.
קריאה בקול היא הנאה צרופה לתלמידים וגם למורה. אורית ,מחנכת כתה ז'2 ,בחרה לקרוא בפני התלמידים את הספר "איקבל וציפור הזהב", המספר את סיפורו האמיתי של איקבל, ילד פקיסטני שהוריו מכרו אותו לעבדות תמורת 12 דולר בלבד.
איקבל אולץ לעבוד בתנאים בלתי אנושיים באריגת שטיחים.
לאחר 6 שנים קשות של עבדות הצליח איקבל לברוח, הוא הגיע לארה"ב והתפרסם בכל העולם כשקרא מעל בימת האו"ם: "אל תקנו שטיחים שנארגו בדמם של ילדים". כשחזר לפקיסטן נרצח בזמן שרכב על אופניו, כנראה על ידי המאפיה של סוחרי השטיחים, אך חידת מותו לא נפתרה עד היום.
צפו בעבודותיהם היפיפיות של התלמידים שנעשו בהשראת נופיה של פקיסטן.
התלמידים ציירו תמונות נוף בצבעי מים ופנדה ולאחר מכן "ארגו" את הציורים , כמו שטיח,בטכניקת שתי וערב.
באתרי אינטרנט רבים אפשר למצוא תמונות של איקבל וסרטונים. הנה סרטון קצר לדוגמא , בו אפשר לראות את איקבל ולשמוע את סיפורו. הספר מתאים לכתות ו-ח'
שלושה ילדים: תומר, דריה ואודי, מוצאים במקרה את השעון שקיבל בנימין זאב הרצל- חוזה המדינה, מיוליה אישתו. הספר מענין ומותח. משיעור לשיעור חיכינו כדי לשמוע מה יהיה בהמשך.תמיד רצינו להמשיך ולקרוא. למדנו על הרצל, על פרשת דרייפוס ועל הקונגרס היהודי הראשון. אנו ממליצים לשאול אותו בספריה ולקרוא אותו. מקווים שתהנו מהספר. אלעד לוי ואריאל ויסברג, כתה ג'2
השבוע מסתיימת המחצית וחלק מילדי כתות ג' נפרדים מהספריה. לצערי, לא סיימנו לקרוא ביחד את הספור המרתק על ביקורו של בנימין זאב הרצל בארץ בשנת 1898. קראנו יותר ממחצית הספר והילדים למדו הרבה מאד במהלך הקריאה על הרצל, על החזון שלו, על משפט דרייפוס ועל בית שטרן- הבית בו התאכסן הרצל בזמן שביקר בארץ.
בית שטרן היה אחד הבתים שפורקו במהלך עבודות הבנייה של פרויקט ממילא. הבית הוכרז כבית לשימור, אבניו סומנו במספרים, פורקו ואוחסנו. כיום , כל מי שמבקר בקניון ממילא החדש (מומלץ מאד לכולם) יוכל לראות את הבית בנוי בדיוק כמו שהיה לפני יותר ממאה שנה. הבית משמש את חנות הספרים "סטימצקי"- סניף גדול ויפה של הרשת. בביקורי שם, לפני כשבוע, הופתעתי לגלות שהמוכרות בחנות כלל לא ידעו כי ישנו ספר, אצלם בחנות, על המדף, שנכתב על הבית בו נמצאת החנות שלהן... אני מאמינה כי רוב הילדים ירצו לקרוא ולסיים את הספר .ניתן לשאול אותו אצלנו בספריה.
