ספרים חדשים ומומלצים

אלה פורת מכתה ג'1 ממליצה על הספר "אסור לדבר על זה" מאת נעמי שי

הספר נועד לילדים שאוהבים סיפורים מהחיים. סיפורים אמיתיים. הספר גם מתאים לילדים שאוהבים הרפתקאות.

מסופר על הקשר הטוב שבין שתי אחיות-אחת קטנה ואחת גדולה ועל סוד גדול במשפחה.

מהספר למדתי שתמיד צריכים להיות פתוחים ולומר את האמת.

אהבתי במיוחד את גיבורת הספור, רותי, בגלל שהיא חקרה והגיעה לאמת וחשפה את הסוד.

אלעד לוי מכתה ד'2 ממליץ על הספר "זוטו" שכתב אודי אהרוני

האם פעם תהיתם איך זה להיות וירוס מחשבים? האם פעם חשבתם מה קורה בתוך המחשב? אם כן- הספר הזה הוא בשבילכם!

וירוס קטן בשם זוטו מתחבא מאנטי וירוס בשם "מגן כסף", במהלך ההרפתקה הוא פוגש בסופר מדיה 2.0- תוכנת סרטים שהוחלפה בגרסה חדישה יותר- סופר מדיה 3.0 ובניוטון- מחשבון שעשה למשתמש בו טעויות. 

בספר מושגים שונים מתחום המחשבים ומי שלא מכיר את המושגים האלה יכול לדפדף לסוף הספר ושם למצוא את ה"זוטופדיה" - מדריך למושגי הספר.

הספר מדהים וחינוכי כיוון שהוא מסביר מושגים חדשים ומעורר את המחשבה עליהם. מהספר לומדים שגם מי שחטא בעבר יכול להפוך לגיבור.

מומלץ ביותר!!!

מסיכות- ולא רק בפורים

כתב ואיר תירי דדיה
מצרפתית: תור גונן

יופיו של הספר "יקובה" הוא באיורי הפחם והדיו היפיפים ובטקסט המצומצם. כוחם של האיורים גדול והספר אינו זקוק להרבה מילים. ילדי כתות ג' קראו את הספר בכיתה, התפעלו מהאיורים וצפו בסרטונים המתארים טקסים בשבטים אפריקאים. ניתחנו יחד את האפיונים האמנותיים של המסיכות: הסימטריה, ההגזמה, הגאומטריה, ההשראה מעולם החי, השימוש בחומרים מן הטבע ועוד... 



את המסיכות שיצרו הילדים תוכלו לראות בסרטון שלפניכם, המלווה בשיר  "אפריקה" ששרה יהודית רביץ

משחקי הרעב. מאת סוזן קולינס

לא רק לתלמידים!!!

 גם המורות אצלנו בביה"ס התמכרו לספר.

הנה התרשמותה של מלכי ברם, מחנכת כתה ח'1

קטניס, בת ה-16 , חיה במדינת פאנם, מדינה עתידנית, בה מונהגים חוקים נוקשים שהעונש על רובם הוא הוצאה להורג. אחד מהם הוא החוק האוסר את הציד, מה שלא מונע מקטניס לבלות את ימיה ביער כשהיא מפזרת מלכודות ויורה בחץ וקשת. קטניס וחברה הטוב גייל מודעים היטב לסכנה שבה הם מעמידים את עצמם, אבל העוני והרעב שולחים אותם בכל יום אל היער כדי לקיים את המשפחות שלהם. אלא, שהסכנה להיתפס כשהם עוסקים בציד היא הדאגה האחרונה של קטניס וגייל, כשמשחקי הרעב עומדים בפתח. פעם בשנה מחויב כל מחוז במדינה לשלוח שני נציגים – נער ונערה  אל המשחקים שבמסגרתם עליהם להילחם זה בזה, כשהאחרון ששורד הוא כמובן המנצח.

הגרלת המשתתפים מגיעה, וקטניס מגלה למרבה האימה שאחותה בת ה-12 עלתה בגורל. בלי לחשוב פעמיים היא מתנדבת להחליף אותה, ומוצאת את עצמה בדרכה אל המשחקים יחד עם פיטה, נער בן גילה שאתו לא דיברה מעולם. כך מתחיל "משחקי הרעב",

הממשל מקריב ילדים בכל שנה כבאופן טבעי, הספר מלא בתיאורים קשים של מיתות משונות וצורות התאכזרות. משחקי הרעב משודרים בשידור חי ברחבי פאנם, כאשר כל התושבים מחויבים לצפות בהם. הספר מעורר שאלות קשות בנוגע לתרבות  הריאליטי בה אנו חיים ועד כמה מוכנים נהיה, אנחנו בעולם שלנו, ללכת רחוק כדי להשיג עוד ועוד רייטניג.

הפן של תוכנית הריאליטי דומיננטי בספר באופן מיוחד והוא מקבל ביטוי משמעותי עוד לפני פתיחת המשחקים. מהרגע שקטניס ופיטה נלקחים מהמחוז שלהם אל הקפיטול – עיר הבירה של פאנם, שבה מרוכזת צמרת השלטון ושם יושבת גם הנהגת משחקי הרעב – הם נכנסים אל הטקס שיהפוך אותם משני בני נוער נורמטיביים למכונות הרג משומנות היטב. אבל עוד לפני שלב האימונים הם עוברים טיפול אצל הסטייליסטים שלהם: במשך שעות מתקינים להם תסרוקות, איפור ותלבושות מפוארות כדי שיהיו מוכנים לתהלוכה שבה מוצגים המתמודדים של השנה. קטניס, באופן טבעי, מתגלה אחרי טקס המהפך ליפיפייה עוצרת נשימה. פיטה נשאר חמוד כשהיה קודם, אבל בעת הראיונות אתו הוא מגלה כי כבר 11 שנים שהוא מאוהב בקטניס, מה שכמובן מעורר את העניין ומכניס לסיפור מתח על צמד הנאהבים חסרי המזל, שנגזר עליהם להילחם זה בזה עד מוות.

הספר מרתק  ועוצר נשימה וזאת למרות, ואולי דווקא, בגלל האכזריות שבו. אני ממליצה עליו לתלמידי כתות ז' ומעלה. בסיום הספר שאלתי את עצמי:  האם תרבות הריאליטי בעולמנו  עלולה  להגיע ל"משחקי רעב" כמו בספר?

האם הצופים בתוכניות ריאליטי מודעים לניצול המשתתפים על ידי מפיקי התוכניות כדי לממש את רצונותיהם ולהגביר את כמות הצופים?

האם האנשים המשתתפים בתוכניות הריאליטי יוצאים נשכרים (חוץ מכסף) מהתוכניות?

                                                                                                          מלכי ברם

שאלו אותי היום תלמידים אם נוכל להזמין לספריה סופרים אורחים לא ישראלים. לצערי, כמובן שלא.
אבל- לכל קוראי הסדרה "משחקי הרעב" מצורף קישור לראיון באנגלית עם הסופרת סוזן קולינס . הראיון אמנם ללא תרגום,  אבל זו הזדמנות נהדרת לשפר את האנגלית....

בראיון, מספרת קולינס, על מקורות ההשראה שלה בכתיבת הספרים במיוחד סיפורי המיתולוגיה היוונית.
הספר השלישי "עורבני חקיין" הגיע לספריה!  
http://www.youtube.com/watch?v=H5Z9Wt0WeFE
                                                                 תמי

משחקי הרעב

מאת סוזן קולינס

"ניצחון יביא עושר ותהילה , הפסד יביא מוות בטוח ."

ספר מותח , מרגש ומרתק . לא הצלחתי להניח אותו מהיד ! המתח רק הולך וגובר .

בסיפור העתידני הזה מסופר על מדינה ושמה פאנם . פאנם מחולקת ל-12 מחוזות ועיר בירה – הקפיטול . כל מחוז לוקח חלק בשירות הקפיטול . קטניס , נערה בת 16 , חיה במחוז 12 , המחוז האחראי על כריית פחם . מאז שאביה של קטניס מת , היא לקחה על עצמה את האחריות לדאוג למשפחתה , לאימה , לאחותה ולעצמה . בכל אביב , מתקיימים משחקי הרעב . 24 בני נוער , שניים מכל מחוז , מתחרים זה בזה עד מוות על מנת לשעשע את תושבי הקפיטול . ביום האסיף , היום שבו מגרילים את שמות המיועדים , בני הנוער שישתתפו במשחקים , כל מה שקטניס יכלה לחשוב עליו הוא "רק לא אני , רק לא אני " . אך זה לא עזר . האם קטניס תשרוד את המשחקים ? או ,שדווקא יהיה  זה חברה למחוז , פיטה , שחייה חשובים לו לא פחות מחייו שלו ? אני לא יכולה לחכות לספר השני בסדרה , שיתורגם לעברית בקרוב . אני ממליצה בחום לקרוא את הספר . אף על פי שהספר מתוייג בתור ספר לנוער , גם מבוגרים יכולים להנות ממנו .

הספר ממחיש את תרבות הריאליטי בצורה מוגזמת . אחד ממוסרי ההשכל שהבנתי מהספר הוא שעם תרבות הריאליטי שקיימת בימינו , מצבנו ידרדר בקצב מהיר ומשחקי הרעב יתחילו להתרחש במציאות . ספר מדהים , לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו , עד עכשיו קראתי אותו כבר 3 פעמים , ועדיין לא השתעממתי . מומלץ , מומלץ , מומלץ !  (הסרט, דרך אגב, כבר בדרך. ) לכתות ז'-ח'.

                                                                                                                    הגר ויינשטיין

מפגש עם הסופרת נעמי שמואל

הסופרת נעמי שמואל כתבה את הספרים "אבא חום", "בנו של צייד האריות", "ילדת הקשת בענן" ועוד כעשרה ספרים. 

המפגש החל בסיפורה האישי. נעמי סיפרה לנו שעלתה לארץ מאנגליה כשהייתה בת חמש, ומאוד אהבה את הארץ.

בעלה אתיופי, שעלה לארץ כנער ורוב ספריה מספרים על הקליטה של הילדים שעלו מאתיופיה. נעמי הראתה לנו תמונה של ארבעת בניה; דניאל, מיכאל, יגאל ואייל, (וגם של אשתו החדשה של דניאל, עדי.)

את הספר "אבא חום" כתבה נעמי לבן שלה, דניאל, כשהיה בן חמש. בגן, הילדים לא קיבלו יפה את העובדה שצבע העור שלו שחום, ולא היו חברים שלו. הגננת החליטה לעשות פעילות בגן "שונה אבל שווה" וביקשה מנעמי לכתוב את סיפור העלייה של אביו. וככה, נולד הספר הראשון. נעמי הראתה לנו ציורים מתוך הספר, שהיא בעצמה ציירה, ואת אותה תמונה- בצילום אמיתי מאתיופיה.

על הספר "ילדת הקשת בענן", סיפרה לנו נעמי סיפור אישי מילדותה: כשהייתה בת 11, חזרה שוב לאנגליה, ובאחד הימים יצאה עם כיתתה לטיול. היא חיפשה תיק לטיול, ומצאה תיק מישראל. תיק של תנועת הצופים. על התיק היה כתוב 'ישראל' ונעמי, ניסתה למחוק את השם עם טוש. באותו הרגע נכנסה אמה לחדר, ראתה שנעמי מוחקת את המילה "ישראל", והחלה לבכות. אותו דבר קרה בספר "ילדת הקשת בענן". כשמסקרם מחקה את שמה מתיק האומנות שלה, אמה נכנסה לחדר. נעמי הזכירה לנו ,שחשוב מאוד לא למחוק את הזהות שלנו, כי היא בעצם מי שאנחנו, ואסור לנו להתבייש בזה. בנוסף, ראינו סרט שילדים במגמת קולנוע בבת-ים יצרו בעקבות הספר.

מאוד נהנינו מהמפגש עם נעמי שמואל, וילדים רבים מהשכבה רוצים עכשיו לקרוא את ספריה.  

                                                                                                שחר יניב, ו'1

ביקור הסופר ינץ לוי בספריה

השבוע נפגשנו עם ינץ לוי. הוא סיפר לנו סיפורים מצחיקים מילדותו. הוא סיפר על המורה שלו מכתה ג', שהיתה צעקנית מאד. הוא סיפר לנו על האחיינים שלו, שבזכותם הוא התחיל לכתוב את הסיפורים על דוד אריה. ראינו כמה איורים של יניב שמעוני שלא מופיעים בספר. באיורים רואים את דוד אריה קצת שונה. אני קראתי את שלושת הספרים ואהבתי במיוחד את הספר על דוד אריה בערבות רומניה. ההרפתקאות בו מרתקות במיוחד 

                                                                                עומר 

ינץ סיפר לנו איך המורה שלו מכיתה ג' שברה לו את הקלמר האהוב עליו מפלסטיק קשיח. זה היה ממש מצחיק!

הוא סיפר על הספר החדש שלו שנקרא  "סיפורי איש היער". ראינו איך המאייר של הספר, יניב שמעוני, צייר את דוד אריה לפני שהספר התפרסם.  ראינו את השינוי שעבר על דוד אריה. בהתחלה היו לו משקפים מרובעים וחיוך רע ובלי מטפחת אדומה ורק לאחר שינויים התקבל דוד אריה כמו שהוא היום בספרים. את הרעיון לכתיבת הספרים קיבל ינץ בזמן שעשה בייביסיטר לארבעת האחיינים שלו. הוא חשב שיהיה כייף לשמור עליהם אבל כשהגיע אליהם הביתה הילדה הקטנה בכתה וצרחה ואמרה להורים שלה "אל תלכו, אל תלכו" וינץ לא ידע מה לעשות. היא לא רצתה לא לשחק ולא לאכול. רק כשהוא שאל אותה "את רוצה לשמוע איך דוד אריה נתקע פעם על ענן?" היא נרגעה והפסיקה לבכות. מאז בכל פעם כשהוא בא לבקר את האחיינים שלו הוא סיפר להם עוד סיפור על דוד אריה ובסוף הוא שלח את הסיפורים להוצאת הספרים והם הסכימו לפרסם את הספר.

                                                עילאי  ואלון 

ילדי החטיבה הצעירה בעקבות גדליהו והמיסטוק

ילדי כתות ב', המתארחים אצלנו בספריה בכל יום ששי ,קראו את הספר "גדליהו והמיסטוק" שכתב ואייר דוקטור סוס. 
בסיפור יורד מן השמים מיסטוק: מין חומר שהוא כמו מסטיק- רק בצבע ירוק ויוצר צרות צרורות על פני הארץ. לאחר הקריאה כולנו הסכמנו שטוב שיורד עלינו רק גשם מן השמים ולא שום דבר חדש ומיוחד!!!


לפניכם קטע מהסיפור
עוד מדברים על זה בארץ בוץ. קוראים לזה  השנה-שהמלך-התרגז-על-השמים. וגם מזכירים את הנער המשרת, גדליהו קובי, שרק בגללו המלך ההוא והשמים ההם לא הרסו את הארץ הקטנה ההיא.

גדליהו כבר הספיק לראות את המלך מתרגז הרבה-הרבה פעמים. אבל בשנה ההיא, כשהמלך התחיל להתרגז על השמים, גדליהו פשוט לא ידע מה לחשוב. המלך הזקן התרגז כל השנה ההיא. כל השנה הוא הסתכל למעלה, אל האוויר שמעל לארץ בוץ, רוגז וממלמל אל תוך שפמו המלכותי: אוף! הדברים האלה שיורדים מהשמים שלי!

באביב, כשירד הגשם הוא התרגז בגלל זה. כל הקיץ כשהשמש זרחה הוא התרגז בגלל זה. בסתיו כשהיה ערפל, הוא התרגז בגלל זה, ובחורף, כשירד שלג, הוא התחיל לצעוק: השלג הזה! הערפל הזה! השמש הזאת! הגשם הזה! נמאסו לי ארבעת הדברים האלה שיורדים מהשמים שלי! המלך אמר: אני רוצה שאתם תורידו לי מהשמים שלי, משהו שעוד לא ירד אף פעם באף ממלכה אחרת, מה אתם יכולים לעשות? מה תעשו?

רגע אחד עמדו המכשפים וחשבו, ממצמצים בעיניהם הבורקות, ואז הם אמרו מלה אחת: מיסטוק.

מיסטוק? מה זה? שאל המלך.

            זה לא כמו גשם או ברד

            זה לא כמו כלום אשר ירד,

            לא יודעים גם את הטעם

            לא מיסטקנו עוד אף פעם.

            הם השתחוו ופנו לכיוון הדלת

            אנו הולכים מפה עכשיו

            אל הר הקסם מִיכָּתַב  

            נקסום קסמים עד בוקר אור

            יהיה פה מיסטוק כשנגמור...

מה קרה לאחר מכן? המיסטוק החל לרדת אצלנו בספריה וכיסה את ציורי הילדים. לא מאמינים? צפו בציורים ותראו...

זהירות, מכשפות בספריה!!!!!

בעקבות "המכשפות" מאת רואלד דאל

המשקה הסודי מאת סתיו ברקאי, כתה ד2
פעם אחת, לפני הרבה שנים חיו שלוש מכשפות ביער. למכשפות קראו: צילה, גילה וטילה. שלושת המכשפות שנאו מאד ילדים. יום אחד עלה לטילה רעיון: להכין לילדים שיקוי סודי, מי שישתה אותו יהפוך לזבוב. המשקה יכיל בתוכו ביצי צפרדעים, שיני עטלפים, גרביים מסריחות ואוזני חמור.
כדי שהשיקוי יפעל צריך להגיד את המילים הבאות:
אברה קדברה עץ חלול מטאטא זרדים וילדים מזובבים

כמה ימים אחרי שהמכשפות הכינו את השיקוי ראתה והריחה גילה חמישה ילדים הולכים ביער לכיוון ביתן. גילה העירה את צילה וטילה ואמרה להן: "קומו, קומו מהר, יש פה ילדים שאפשר לנסות עליהם את השיקוי". צילה וטילה התעוררו ושאלו את גילה: "איך ניתן להם לשתות?". "נגיש להם כוסות ונגיד שזה מים" ענתה גילה. המכשפות שאלו את הילדים אם הם רוצים לשתות והילדים אמרו "בסדר" ושתו. המכשפות שאלו את הילדים אם הם רוצים להישאר שעה נוספת כדי לאכול והילדים הסכימו.

כעבור שעה, ממש בפתאומיות הפכו הילדים לזבובים. המכשפות החלו לקפוץ מרוב אושר והזבובים, שהם בעצם הילדים, החלו לעוף ולברוח מרוב פחד. קפצה גילה ואמרה: "הילדים הזבובים ברחו, איך  נתפוס אותם עכשיו, שכחנו לשים את הפלפל המסריח שהופך את הילדים לזבובים לתמיד".

הילדים הזבובים שיצאו מחלון הבית של המכשפות לכיוון ביתם, עצרו בדרך על שיח פרחים לבנים ומיד הפכו בחזרה לילדים.

שלוש המכשפות ישבו בבית עצובות ובכו על כך שלא הצליחו במשימתן.

ילדי כתות ד' רקחו שיקויים מסוכנים במיוחד....

עכברים, שיקויים וסיפורים בעקבות קריאה בספר

מפגש לתלמידי כתות ג'-ד' עם הסופר אלדד אילני

ביום ששי נפגשנו עם הסופר אלדד אילני.
אילני כתב את שלושת ספרי הסדרה "הספור המושלם". אלדד קרא בפנינו את הפרק הראשון בספר החדש "מסע בכדור פורח" וגילה לנו כבר שהספר הרביעי בדרך. צפינו באיורים של המאייר יניב שמעוני. ראינו איורים בשחור ולבן- עוד לפני שנצבעו. אילני הסביר לנו על השינויים שעברו חלק מהאיורים: באיור המתאר את שלושת  הסינים   יניב צייר את הכובעים שלראשם קטנים ועגולים ,אבל בהוצאת הספרים נזכרו שהסינים צריכים לחצות את הנהר עם הכובעים הללו ולכן הם חייבים להיות גדולים ושטוחים והוא שינה את האיור .היה מעניין מאד לשמוע איך נוצר ספר , המפגש היה מרתק.
           אודליה צימברג, ד'2

ילדי כתות ג' ציירו בהשראת הספור המושלם. צפו באלבום התמונות שלהם