מלכה בירושלים

מתוך הסדרה "חלוצים של תרבות" 

פורים מתקרב ולמלכה אין תחפושת. במהלך שיטוט ברחובות ירושלים היא פוגשת את בוריס שץ , וביחד עם תלמידי בצלאל המתמחים במחלקות השונות, יכינו למלכה תחפושת שתמיד רצתה.
ילדי כתות א' קראו את הסיפור ולמדו מי היה בוריס שץ, מי היה בצלאל שעל שמו נקרא בית הספר הגבוה לאמנות, ראו צילומים של "בצלאל" מפעם וגם מהיום ולסיום יצרו בעצמם תחפושות של מלכות ומלכים, גלימות, שרביטים, חרבות וכתרים.

בית הספר התמלא בבוקר אחד בחודש אדר באווירה מלכותית וצבעונית והילדים שמחו לגלות שתחפושת לא חייבים לקנות אפשר גם להכין לבד..

ריח של שוקולד

"בסוף רמת גן, יש מקום מיוחד, 

שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד"
                 יהונתן גפן מתוך "הכבש הששה עשר"




הספר הקלאסי והמוכר כל כך של יהונתן גפן משתתף השנה במצעד הספרים וזו הזדמנות נהדרת לחזור לשירים ולסיפורים האהובים.

המפעל בשנת 1939

חגיגה שלמה ערכנו סביבו ובמיוחד נהנו תלמידי כתות ג' שלמדו על מפעל עלית המיתולוגי בצומת הרחובות ז'בוטינסקי וארלוזרוב.
אמנם המפעל כבר לא קיים אך המבנה המוכר עדיין עומד ומשמש את מכללת "שנקר".
הילדים חקרו את ההסטוריה של המקום וניסו לדמיין את ההרגשה שאפשר ללכת ברחוב ובאמת להריח ריח של שוקולד.
על מנת לחוות בכל החושים את החווייה יצרו הילדים בתי שוקולד בהשראת המפעל המיתולוגי.

אנה טיכו וירושלים

שיעורי ספריה לכתה ב' נפתחו השנה עם ספרה החדש של אבירמה גולן על הציירת אנה טיכו. 
הספר מתאר את קורותיה של אנה, החל מילדותה בוינה , עלייתה לארץ, נישואיה לד"ר טיכו- רופא העיניים המפורסם ובחירתה להיות אמנית ולצייר את נופי ואנשי ירושלים. 

עידן ועומר אלטמן

מאי ותומר גולדשטיין

הילדים התנסו ברישום בעפרון ובפחם ויצאו לצייר עצים בחצר, מתוך התבוננות,  ממש כמו אנה.

לאחר מותה, תרמה אנה טיכו את ביתה, ציוריה ואוסף חנוכיות למוזיאון ישראל.

הבית שופץ ומשמש היום כמוזיאון.

במהלך חופשת סוכות טיילו בירושלים חלק מהתלמידים וביקרו בבית טיכו

התחדשנו...

לאחר קיץ ארוך של שיפוצים בבית הספר עברה גם הספרייה שלנו שינוי.

אריה הספרייה הוזמן לפתיחה המחודשת שלנו

לפני

ואחרי

שתהיה שנה טובה לכולם. שנה שכולה
ספרים טובים וחוויות.

ברכות לזוכים בתחרות הטריילרים הארצית

צפו בטריילרים שיצרו הבוגרים שלנו.
יואב גוזמן ויוגב אברבנל מכתה ז' יצרו סרטון לספר "מבצע מנהטן" מאת דנה אלעזר הלוי וזכו במקום השלישי.ֿ
גלעד שלם ויובל פילבר יצרו סרטון לספר "אני לא גנב" מאת תמי שם-טוב וזכו במקום השני.

"חסידה חסידה, שאלי בשלום ירושלים"

בספר "ירוס הולכת לירושלים" שכתבה בת-עמי מלניק, מופיעה החסידה כמוטיב מרכזי לאורך כל הסיפור.
כמעט בכל כפולה היא מופיעה, על כריכת הספר וכן בדפי הפורזץ  (הדף הפנימי בספר- הכריכה הפנימית).

המשפט "שימאלה שימאלה, אגראדצין ארוסלם דהנא."- "חסידה חסידה שאלי בשלום ירושלים מדינתנו."מופיע כבר בתחילת הספר.

החסידות סימלו אצל יהודי אתיופיה את הגעגועים  לירושלים ולארץ ישראל, וזאת משום שהחסידות, במהלך נדודיהן, עוברות באתיופיה וממשיכות משם לישראל, ולמעשה – מקיימות את המסע מאתיופיה לארץ ישראל, המסע שעליו חלמו יהודי אתיופיה עד שזכו לעלות למדינת ישראל.

ילדי כתות ג' קראו את הסיפור, שרו את "שיר החסידה" של שלמה גרוניך, צפו בסרטונים מרגשים על מבצע משה ומבצע שלמה ויצרו הדפסים בעקבות הדפסיה היפים של המאיירת מורן יוגב.

בטעם של ספרים

ילדי כתות ב' שהגיעו לביקור ביום ששי הופתעו לגלות שהספרייה שינתה פניה והפכה ליום אחד למסעדה.

מפות משובצות על השולחנות והספרים הם המנות בטעמים שונים: ספרי מידע, אגדות, דמיון, שירים, קומיקס, ביוגרפיות, הומור, היסטוריה ועוד... 

על כל שולחן תפריטים ריקים ועפרונות.

הילדים טיילו בין השולחנות,  עיינו בספרים ובחרו ספר למנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח. כל מנה בטעם שונה, לבחירתם האישית. ועוד משהו... בעלת המסעדה חילקה ופלים. (היום מותר לאכול בספריה)

הקיר הנעלם

האדריכל הגרמני , פרופסור ורנר סובק, פיתח יחד עם סטודנטים לארכיטקטורה מיצג המתרכז בדיאלוג רב -תרבותי במרחב הציבורי. התוצאה שהתקבלה לבסוף הינה מעין "קיר" ייחודי המורכב מבלוקים של עץ ועליהם ציטטות של פילוסופים ואנשי רוח אשר אותם יכולים המבקרים לקחת אתם כמזכרת. לאחר כמה ימים הקיר מתרוקן והעבודה נעלמת.

בהשראתו, יצרנו בספריה , קיר של ציטוטים נבחרים מתוך ספרים. לשם כך, פנינו להורים ולילדים במייל וביקשנו שישלחו לנו ציטוטים אהובים מתוך ספרים שקראו. קיבלנו עשרות תשובות, אותם הדפסנו והדבקנו על חתיכות עץ צבעוניות. באירוע הקהילתי שהתקיים בשעות אחה"צ ההורים והתלמידים הוזמנו לבחור ציטוט אחד המדבר לליבם ולקחת אותו איתם למזכרת. כעבור שעה קלה התרוקן הקיר לגמרי.

גור חתול אדם ארוך שיער מאת אתגר קרת

"...גיליתי לו שגורי חתולי-אדם ארוכי שיער מאוד אוהבים בדיחות וספורים מפתיעים, ושאם גור חתול-אדם ארוך שיער מספר לך סיפור, אתה חייב להקשיב לו עד הסוף,
גם אם יש לך טלפון דחוף מהעבודה, כי הוא עלול לנשוך, ושמותר לתת להם לשתות רק שוקו, חלב ומיץ, כי מים יכולים לגרום להם להקיא ואולי אפילו להתעוור." 
הורי ילדי כתות א' היקרים
היום קיבלתם מתנה מילדיכם: פנקס ובו הוראות ברורות (פחות או יותר...) כיצד יש לגדל אותם . את הפנקסים הכינו הילדים בעקבות הסיפור המקסים "גור חתול אדם ארוך שיער" שכתב אתגר קרת. הילד בסיפור מכין פנקס ובו "הוראות הפעלה" להוריו, כדי שידעו לגדל אותו היטב.

ילדי כתה ז' המוכשרים קראו את הספר, הסבירו ועזרו לילדים להכין את הפנקסים.

צ'רלס דרוין שגלה את סוד החיים על פני האדמה מאת תמר כוכב

באחד הימים, כשהיה עוד ילד,  שאל  צ'רלס דרוין את אימו מדוע  פרחי הכרכום לבנים? היא לקחה כרכומים לבנים, הניחה אותם במים צבעוניים ולאחר מספר ימים הפרחים נצבעו בשלל צבעים. זה היה הניסוי המדעי הראשון של צ'רלס הילד, שגדל להיות חוקר טבע חשוב שמחקריו החדשניים על מוצא המינים ומוצא האדם מעסיקים אותנו גם כיום.


גם אנחנו, ילדי כתות ג' ,ערכנו את הניסוי בספריה והתפעלנו מהצבעוניות של הפרחים.
בהמשך, קראנו על מסע ה"ביגל" שערך דרוין באמריקה הדרומית,  שם מצא ואסף מאובנים אותם הביא איתו לאנגליה. מהמאובנים למד דרוין  שהיו מינים שונים של בעלי חיים שהיו ונכחדו או שעברו שינויים.

קלפי סופר סטרייקה

טלפון סלולרי (מדגם שכבר היום הוא מאובן...)

מטען

ניסינו לחשוב בכיתה מה יגלו החוקרים בעוד אלפי שנים עלינו? אילו עקבות אנחנו נשאיר?כיצד יפרשו את החפצים היומיומיים שאנחנו צורכים היום? יצרנו את המאובנים של העתיד. 

ספורו של פרדיננד מאת מונרו ליף

בימי ששי ילדי כתות ב' מתארחים בספריה וזהו יום שמח במיוחד.
בשבועיים האחרונים קראנו את הספר על הפר פרדיננד שוחר השלום, שמעדיף לשכב באחו ולהריח פרחים מאשר לצאת ולהילחם. הספר שיצא לאור בשנת 1936 הוחרם על ידי ספרד בזמן מלחמת האזרחים ונשרף על ידי הנאצים בגרמניה. במהלך הקריאה שמנו לב שהמאייר רוברט לוסון מאד אוהב לצייר כובעים. ספרנו ביחד -בקול, למעלה מחמישים!! כובעים בספר. הכובעים מאד מענינים ומיוחדים. כובעים גם לנשים וגם לגברים. כובעי מטאדורים וכובעים של                         נשים גנדרניות מקושטים בפרחים. 

 החלטנו לחגוג את התגלית בכתה והכנו כובעים בשלל צבעים וחומרים. הייתה זו חגיגה של ממש.

יקינתון - ספור על חברות ושיר

"לילה לילה מסתכלת הלבנה

בפרחים אשר הנצו בגינה,

בציצי היקינתון בגננו הקטון

לילה לילה מסתכלת הלבנה..."

את השיר "פזמון ליקינתון שאת מילותיו כתבה לאה גולדברג והלחינה רבקה גוילי כמעט ואין צורך להציג.

מה שמעטים יודעים הוא, כיצד נכתב השיר.

שהם סמיט כתבה ספר מקסים, מאויר יפה יפה על ידי רוני פחימה, שמספר על ילדותן ועל המפגש ביניהן.   על החברות שנרקמה ביניהן, חברות שבזכותה כולנו מזמזמים באהבה רבה את השיר כבר שנים רבות.

קראנו, ילדי כתות ג' ביחד את הספר בספריה ושרנו את השיר בכיתה (מסתבר שרוב הילדים יודעים את המילים בע"פ)

הכנו בעצמנו עציצים יפים וצבעוניים, יצאנו לחצר ושתלנו בעציצים יקינתון. עכשיו כל שנותר הוא להציב את העציץ בשמש, להשקות פעמיים בשבוע ולחכות שהפרחים ינצו בגינה...

שילחו לנו תמונות שלכם עם העציץ הפורח ונפרסם את התמונות פה בבלוג שלנו.

כתובתנו  tami_hasel@walla.com